Tikunei Zohar Translation - Section 6 and 7

Translation and Commentary by Mark Siet

The Translator has provided his English translation at a discount from the Amazon Pricing

There are two different publications - one is a soft cover for a price of $23.00 including shipping. This is a discount of approximately $6.

Another publication is a PDF file that will be sent to you by email attachment. This cost is $10.00

Link to paypal - enter the following email: jjslim@jjslim.com and then the amount you choose from above.

For the soft cover enter your mailing address in the note section. For the PDF file enter your email address in the note section.

In the event you want to keep your email or mailing address concealed, you can send chanoch an email with the information and funds through a donation to yeshshem and i will arrange the copy and forward it to you.

Section 6a in both Aramaic and an English Translation

א בה והארץ היתה תהו ובהו, מסטרא דאילנא דטוב ורע, דאיהי ארעא ריקניא, שפחה בישא, כגוונא דחד מארבע אבות נזיקין דאיהו הבור, וכגוונא דבור דיוסף, דאוקמוהו עליה הברה, והבור רק וכו', הברה נוקבא בישא, בור דכורא, ובור בגין דאיהי מתמן, אוקמוהו עליה אין בור ירא חטא, בתר דלית ביה יראת ה': מאן דאיהו דחיל מגו אורייתא דאיהי תפארת, דמניה נפקת, כגון דא איהי שקולה לגביה, ובגין דא אין כל יראה שוה, דהא יראת ה' היא מלכות דיליה, כלילא מכל פקודי אורייתא, בגין דאיהי יראה דנפקת מגו תורה דאיהי עמודא דאמצעיתא, דאיהי יקו"ק, דבגינה אוקמוהו מארי מתניתין, גדולה תורה שמביאה לאדם לידי מעשה, דאי בר נש לא ידע אורייתא ואגרא דפקודיא דילה, ועונשין דילה למאן דעבר על פקודיא, ומאן הוא דברא ליה וברא אורייתא, ומאן הוא דיהב לה לישראל, איך דחיל ליה ונטיר פקודוי, ובגין דא אמר דוד לשלמה בנו (דברי הימים א' כ"ח) דע את אלה"י אביך ועבדהו: דאי בר נש לא אשתמודע ההוא דיהב ליה אורייתא, ומני ליה לנטרא לה, איך דחיל מניה ועביד פקודוי, ובגין דא אוקמוהו רבנן, ולא עם הארץ חסיד, ואין בור ירא חטא: בגין דאורייתא דאיהי תרי"א מתרין דרגין אתייהיבת, מחסד וגבורה, דמתמן תרין פקודין אהבת חסד ודחילו דגבורה דאיהי יראה, דבהון אשתלימו תרי"ג פקודיא, ובגין דכל אורייתא ופקודהא מתרין סטרין אתיהיבת, אוקמוהו רבנן ולא עם הארץ חסיד, ואין בור ירא חטא: ואי תימא הא חסד גבורה דמתמן מלכות איהי אהבה ויראה, איך אוקמוהו רבנן גדולה תורה שמביאה לאדם לידי מעשה, דמהכא משמע דכל הקודם יראתו לחכמתו חכמתו מתקיימת, אלא כלא קשוט, תפארת אתקרי אדם, כגוונא דיליה הוה אדם הראשון דלתתא, דאוקמוהו עליה דהוה ראשון למחשבה ואחרון למעשה, ובגין דא אוקמוהו רבנן, ישראל עלה במחשבה ליבראות, דאתמר עלייהו אדם אתם, אוף הכי תפארת דאיהו יקו"ק, איהו , ראשון למחשבה דאיהי חכמה עלאה, ואחרון למעשה דאיהי י' מן אדנ"י חכמה תתאה, יראת ה', מלכות דיליה: ובגין דא אתמר בה אשה כי תזריע, אתתא אית לה לאקדמא בכל פקודיא, דאתמר בה אשה יראת ה' היא תתהלל, ובגין דא מצא אשה בקדמיתא, מצא טוב, דאתמר ביה טוב ה' לכל: ואי אקדים לה בצלותא, כמה דאוקמוהו אדנ"י שפתי תפתח, מיד ויפק רצון מה', ובגין דא כוונה דאיהי מחשבה, צריך לאקדמה למצוה, ובגין דא שויאו רבנן כוון מחשבתא דצלותא בברכה קדמאה, דהכי אוקמוהו אם לא כוון בברכה ראשונה חוזר לראש, ובגין דא צריך לאקדמא יראה מסטרא דשכינתא, בין באורייתא, בין בפקודיא, אבל מסטרא דקודשא בריך הוא, צריך לאקדמא אורייתא ליראה בכל פקודיא, דיראה דאורייתא אית, דאתקרי נוקבא תורה שבעל פה: דבגינה אתמר תמן אז ירננו עצי היער, ענה מלאך מן השמים ואמר הן הן מעשה מרכבה, מהאי א"ז תליין ע"ב שמהן דהיינו חסד, דביה צריך לאתקנא כורסיא למאריה, בכנפי מצוה, וישב עליו באמת, עשור אמת מ"ה יו"ד ק"א וא"ו ק"א, מוריד הט"ל לאנהרא לגבי ה"א: דאיהו כליל תלת ברכאן קדמאין דצלותא, ותלת בתראין, ודא עשר ספירות , ותמניא אתוון, דאינון בלי מה, דאינון לקבלייהו תרין שמהן יקו"ק אדנ"י עשרה עשרה הכף בשקל הקדש, ודא כ' מן כתר, עשרה מן:

6a) The tenth level in the fear of God is the sudden realization that you have been neglecting your higher calling. What happens is that you see that you have nothing and nowhere to turn and it is like being in a pit with no escape. This seems to come directly as a pronouncement from above. This sudden realization can only come with the fear of God otherwise like the boor a person would be oblivious to this fear of God.

  Now understand that his fear of God is the awareness or the awe of God. This awareness it is stately clearly travels via the middle pillar where centrally located Tipheres becomes its nexus. From this nexus Torah study proceeds above and below giving both inspiration to higher thinking and righteous action below in Malchus.

 

The simple doctrine of Torah is expressed meaning that we are to know the precedent and the antecedent and where we stand in relation to both.

  Those who do not understand the inner workings of Torah will not experience fear of God even though they will still be bound by all manner of circumstance that is described and discussed in Torah.   Torah is given from the level of Chesed and the level of Gevurah. These two levels combined with the numerical value of Torah, which is six hundred eleven, make up the six hundred and thirteen mitvzos. The ignorant cannot therefore be kind or have fear of God since they do not recognize these distinctions.

  There is always a reflection from above to below as through Chesed-Gevurah becoming the fulfillment in Malchus or Torah study leading to righteous action. It is one thing to become aware of (fear of) God and another to become wise in the ways of God, wisdom. These ways lead to acting as one with God.

chanoch's Commentary

This acting as one with HaShem is describing the idea that HaShem has delegated control of the physical world to the Tzadikim since they are always acting as one with HaShem. This is a teaching of the Kabbalists.

This idea of reflection from above to below is continued with Tipheret called man the lower hei reflecting the upper hei in the higher Chokmah. Man first in thought then the extension of man becoming Israel through Tipheret via another extension culminating in the last of thought, the Yud of ADNY here called the lower Chokmah, fear of God or Malchus.

  It is stated here (of woman) (Vayikra 12: 2) …a woman who shall conceive…. And last that it is from Yud from ADNY the lower wisdom, fear of Hashem His kingdom. This is the reason is said of woman in Tazria that she has to anticipate all the mitzvos as it is said (Mishlei 31: 30) ‘it is for her fear of Hashem.’ that is her praise. And before this found a woman in the first found good, that we will say in him it good ' for all His works (Tehilim 145: 8) (Proverbs 18: 22) He who has found a woman… And it is said (Psalms 145: 9) God is good to all…

  The woman that conceives is the first priority in all commandments because it is through conception that all ideas are thereby developed. The man “who has found a woman… has found good,” meaning the inspiration that is developed is derived from holiness and proceeds accordingly to holiness.

  The priority in prayer is the inspiration that develops from prayer the female who conceives and then provides the mold for all thought to come through.

  And because of this intention in thought brings forth the mitzvah. And because of this name of wisdom there is the prayer that is expressed first. That is which is placed in first blessing (intention) And because of this awe-fear needs to come from the side of the Shekinah between the Torah there inside of the Mitzvos. But from the side of of HKBK awe-fear is placed first of all the commandments in Torah.

  Intention in thought comes first, which opens the gates of awareness. Shekinah makes possible the divine connection with Ha Kodesh Barachu, which attaches us to Torah during prayer.

  The oral Torah or fear of Torah comes to us when we have opened the doors to receive. We are filled with insights.   Every time that we pray with the proper intention we are entering the operation that is called “repairing the throne of his master.”

What is this like?

A King desired to live in a palace that would be accessible to all. His workmen toiled for years and finally it was ready. The King upon inspection said yes this is good but something is not quite right. So the workmen persisted and twice more they presented the palace for his inspection and twice more he told them no it wasn’t ready yet. Finally one of the workmen noticed that the throne was on high and that the King had to peer down at his subjects. He lowered the throne and made it possible for the King to see eye to eye with his people. “Yes,” declared the King, “this is perfect.”

  Our prayers form the basis for the throne above for the purpose of making a suitable place within for Ha Kodesh Barachu to reside. The perfect place is where the divine influence merges with the yearnings of our soul.   This connection is made possible only by the truth of our prayers that pass above and formulate the throne that allows us to meet Ha Kodesh Barachu eye to eye.

That he includes the three blessings of prayer and the last three And this is the ten Sephiros without what. (blimah) They derive from each other two names YKVK ADNY And eight characters They are ten, ten scales of the holy shekel (Numbers 7: 86) …ten, ten, each spoon (kaph) in weight of the holy shekel….   The ten Sephiros are the eight that become ten meaning the expansion of ADNY and KVYK that are the Sephiros aligning themselves within the internal architecture of thought. These Sephiros are considered from below to above or from “what is, what was and what will be,” to “nothingness,” and then back again.

 

And at the end of the redemption ‘Skipping over the mountains’ (Shir Hashirim 2: 8), The mountains only refers to the patriarchs who are the chariot Even one who so skips on the mountains are in service to YKVK ADNY

chanoch's Commentary

The above two paragraph is amazing. the paragraph alone requires a full hour to explain and expand and one day i would like to do so. One quick perception we must realize the phrase HaShem Melech, HaShem Malach, HaShem Yimloch is the phrase "what is, what was, and what will be." The saying of this phrase in Hebrew causes time to become unified.

Section 6b in both Aramaic and an English Translation

ב , מתתא לעילא מן אנ"י עד אי"ן, עשרה מעילא לתתא שכינתא תתאה אדנ"י מעמודא דאמצעיתא דאיהו יקו"ק, ובגין דא כ' כליל לון, ובקץ דפורקנא מדלג על ההרים דא מ"ה, ולית הרים אלא אבהן, דאינון מרכבתיה, אוף הכי , בההוא זמנא אז ישיר משה מ"קפץ על ה"גבעות אינון אמהן, אקי"ק אדנ"י וכו', וכלא אתקשר ואתכליל בח"י ברכאן דצלותא, דכלילן בח"י עלמין, הדא הוא דכתיב (משלי י') וברכות לראש צדיק: ואית כבוד נברא כגוונא דכבוד נאצל, מסטרא דכבוד נברא אמרין ישראל לגבי אדון על כלא אם כעבדים, ומסטרא דכבוד נאצל אתמר בהון אם כבנים, איהו עלת על כלא לית אל"ה עליה, ולא תחותיה, ולא לארבע סטרין, איהו ממלא כל עלמין (עד כאן ההגה"ה שהתחיל מדף ה' ע"א בד"ה ומקבל בה): ואיהו אסחר לכל סטרין, דלא מתפשטין יתיר מגבול דשוי לכל חד, ומדה דשוי לכל חד, וכלהו ברשו דיליה ברשות היחיד: אדנ"י מרכבה ליקו"ק, ובה אתעטף, ואוף הכי יקו"ק אתעטף באקי"ק למברי עלמא, אבל שם יקו"ק איהו מרכבה למאריה לכתר עלאה, ובגין דא אין קדוש כה', עלת על כלא טמיר וגניז בכתר, ומניה אתפשט נהוריה על יקו"ק, דאיהי י' חכמה, ה' בינה, ו' כליל שית ספירן, ה' מלכות, והאי איהו אתפשטותיה מעילא לתתא, ואוף הכי אתפשט נהוריה על י' מן אדנ"י מתתא לעילא, עד אין סוף, דאתרמיז באדנ"י אי"ן, ובגין דא י' מן יאקדונק"י עשרה עשרה, הכף דא כ' מן כתר, ומאריה דכלא לית ביה ציור דאות ונקודה, הדא הוא דכתיב (ישעיה מ') ואל מי תדמיוני ואשוה, ואל מי תדמיון א"ל, ומה דמות תערכו לו: איהו צייר בתרין אתוון תרין עלמין, באת י' צייר עלמא דאתי, ובאת ה' עלמא דין, הדא הוא דכתיב (שם כ"ו) כי בי"ה ה' צור עולמים: , יקו"ק, יו"ד ק"א וא"ו ק"א, ומקורין דכל שמהן אינון יו"ד ק"י וי"ו ק"י יקו"ק, כל יו"ד איהי אחזי יקו"ק, כל א' אחזי אקי"ק לעילא, אדנ"י לתתא, הכא שם יקו"ק איהו בכנוייה חד, בגין דמניה אשתכח כנוייה, אבל מסטרא דעשר ספירן דבריאה, לאו שם יקו"ק וכנוייה חד, הדא הוא דכתיב (שם מ"ג) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וכו', הרי (דאית) ספירות אתקריאו , ואינון דאדנ"י אתבריאו: בשם יקו"ק, ובשם אדנ"י ובגין דא אית שמהן דמיין לחותמא דמלכא, דבהון אשתמודע דיוקנא דמלכא ומטרוניתא ציורא ממש, ואית שמהן דאינון כגוונא דרשימו דציורא דחותמא בשעוה, והכי דחילין מההוא רשימו כאילו הוה מלכא ממש, אבל אדון על כלא לית ליה מכל אלין ציורין כלל, הדא הוא דכתיב ואל מי תדמיון א"ל וכו': ומסטרא דציורין דשעוה, חמא יחזקאל כל אלין מראות דחמא, ובגין דא אתמר בהון ודמות כמראה אדם, ולא מראה אדם ממש, כמראה חשמ"ל ולא חשמ"ל, כמראה אש בית לה סביב, הוא מראה דמות כבוד ה', ולא כבוד ה' ממש, אלא מראה ציור דיליה: פתח ואמר יחזקאל נביאה, קום משינתך לגלאה הכא מראות דאתגליין לך, דכלהו לגבך בארח סתים ובאתגליא, באתגליא ציורין, אבל בסתימו דעיינין דיוקנא דמלכא ומטרוניתא, כל שכן וכל שכן ההוא דלית ליה דיוקנא, דבגיניה אתמר האי קרא למאן דצייר ביה דיוקנא, (דברים כ"ז) ארור האיש אשר יעשה פסל וכו', ושם בסתר, בסתרו של עולם, ואפילו מכל מה דבר נש יכיל לאסתכלא בעינא, ואפילו מכל דיוקנין דאחזי לנביאי: צורת דיוקנא דכלילא מכמה נהורין, חד וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא, דא אבן ספיר דמות כסא, ואיהו (כמעשה לבנת הספיר) לעילא כגוונא דא א' ותחת רגליו כמעשה לבנת:

  6b) The patriarch’s symbolize the levels of awareness of the divine experience that is flowing out while the matriarch’s similarly relate to the divine experience that is flowing in mirroring the upward and downward flow of Sephiros.

  It is through Yesod that the thought of intention becomes transformed into the act of fulfillment. Each of the eighteen blessings then becomes the support for the throne (blessings of the head of the righteous) that is internalized.   Every thought that you have has its own destination and resting place that are determined by the intention placed behind each thought.

  The eighteen blessings might be called the first fence of awareness that acts both to keep in holiness and repel the evil inclination. They are like children in that they must be watched-prayed over and like servants because they serve the holy connection that is established above. They are called glory because they are ever increasing.

  ADN" Y is the chariot of YKV" K, and it is wrapped in Her. Even so YKVK is contained within AKVK to create a world. But there YKVK is a supreme Keter to the chariot of ADNY most high.. And because of this there is no holy one like the Lord (Samuel 1 2: 2)

ADN" Y is the chariot of YKV" K, (Hashem – Yud Heh Vav Heh) since in the dual divine name the latter is contained within the former which is in turn the chariot for Ha Kodesh Barachu or that which has no name the essence of divinity continuously awakening to its own presence infinitely.

  The same kind of paradox resides within the seal, which is a depiction of the image of the image. What does this mean and why consider the paradox in the first place?   The meaning has to do with the symbolism that Consciousness employs in its increasing levels of awareness. Yes we cannot encompass the divine although we most certainly can suggest by inference using the letters of Torah to give us an idea of what we are thinking about.

  Where we see the symbols we can infer or envision the actual, which is exactly what Ezekiel’s vision is all about.   On a deeper level we can consider the paradox and yet even though it may come as a surprise to we do not have to figure it out completely. The answer is a moving target that is always coming into being expanding and requiring greater and greater levels of comprehension. Therefore it is enough to simply be aware of the movement and then infer by means of symbolic representation where we stand in relation to it, to the paradox.

  The thing is that we are not meant to make any graven image because in doing so we have limited the same thing that we are trying to understand which is our own expansion of comprehension.

  (Ezekiel 1: 26) And above the firmament that was over their heads, There was א like the appearance of sapphire stone, was the likeness of a throne. This covered sapphire and white sapphire is actually more like this Above, like this (Shemos 24: 10) …and beneath His feet, like a work of sapphire stone…. And under his feet like white sapphire like this (Aleph) And it is all one.

Section 7a in both Aramaic and an English Translation

א הספיר, כגוונא דא א' וכלא א', נקודה דא הוא כגון חל"ם לעילא כתר עליון, דרכיב על י"ק דאינון חכמה ובינה כחושבן חל"ם, ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר חיר"ק, ודא מלכות, והארץ הדום רגלי, איהו תחות ו"ה, דאיהו חושבון חר"ק, והכי סליק א' יקו"ק יו"י: ועוד רקיע דא עמודא דאמצעיתא, דכליל שם יקו"ק, ואיהו כליל שית ספירן באמצעיתא, דעליה אתמר נטוי על ראשיהם מלמעלה, דעליה אתמר נוטה שמים כיריעה, כגוונא דא א' באמצע א', נוטה שמים לבדי, מאן נטה ליה, עלת על כלא לבדו, יחידא בלא תניינא למעזר ליה: תניינא, ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה דא איהו יוד הא ואו ה"א כליל תשע נקודין, ועשיראה שכינתא כלילא מכלהו, וכלא א', דלית אדם בלא א', וכלא איהו עמודא דאמצעיתא, איהו יקו"ק דכליל א', ואיהו שמא מפרש דכליל א' לאחזאה דאם רץ לבך שוב לאחור (נ"א לאחד): תליתאה, כמראה אש בית לה סביב, ודא שכינתא, דהכי אוקמוהו רבנן, דנשמתין דומין קדם שכינתא כנרות לפני האבוקה, ובגין דא כמראה אש בית לה, ואיהי בי שכינתא (בי כנישתא) דלעילא, א"ש נג"ה, כי ביתי בית תפלה יקרא לכל העמים, ואיהי אש בית לה מסטרא דגבורה, דאיהי ב', יומא תניינא דאתברי ביה גיהנם, א' יומא קדמאה דאתברי ביה גן עדן, ודא חסד, עמודא דאמצעיתא כמראה אדם כליל תרוייהו, וא"ו לימינא אח"ד, ל"ב לשמאלא יו"ד ה"א ה"א (ל"ב לשמאלא י"ק יו"ד ה"א ה"א): ממראה מתניו ולמעלה, וממראה מתניו ולמטה, אינון תרין שוקין, תרין נביאי קשוט, ואינון רביעאה וחמשאה לחסד, דמתמן בנינא דעלמא, הדא הוא דכתיב (תהלים פ"ט) עולם חסד יבנה, ה' עלאה אתפשטת עד הוד, חמשין תרעין, ובגין דא קא רמיז עלה, ראיתי כמראה אש בית לה, ובה שית מראות: שביעאה, כמראה הקשת, הקשת דא צדיק יסוד עלמא, כמראה דילה לתתא מטטרו"ן, דא חזא יחזקאל, דאיהו כליל כל מראות: חיזו תמינאה, כן מראה הנגה סביב, דא שכינתא תתאה, דאתמר בה נקבה תסובב גבר, ובגין דא כן מראה הנגה סביב, אש נגה: תשיעאה, הוא מראה דמות כבוד ה', חכמה עלאה, דמות דילה חזא יחזקאל לתתא, ולא חכמה: וכד מטא לדמות כתר דאיהו דרגא עשיראה, חזי מה כתיב ביה, ואראה ואפול על פני, דלא יכיל למסבל, ואם מראות דלתתא הכי, כל שכן וכל שכן מראות עלאין דספירות דבריאה, כל שכן וכל שכן מראות דאצילות: וברזא דאת א' תשכח חל"ם חיר"ק שור"ק כגוונא דא חלם ואיהו גלגל דאתהפך לשית סטרין לעילא ולתתא ולארבע סטרין, אתהפך לימינא וסהיד על עלת כלא דלית אל"ה אחרא לימינא דעלמא, אתהפך לשמאלא וסהיד עליה, והכי לכל סטרא סהיד על יחודיה, דלית אל"ה אחרא עילא ותתא ולארבע סטרין, האי איהו דאוקמוהו מארי מתניתין כדי שתמליכהו על השמים ועל הארץ ועל ארבע רוחות העולם: ו' כליל תלת נקודין, עילא ותתא ואמצעיתא, דסהדין, ותלת סהדין תחותייהו לתתא, על עלת על כלא דאיהו ראשון ואחרון ומבלעדיו אין אלקי"ם, דאיהו כליל שית נקודין כחושבן ו', דסהדין על עלת על כלא, דלית אל"ה אחרא לשית סטרין אלא הוא, הא תשע נקודין דכלילן באת ו' מן א', ואת א' ביה אשתלימו לעשר, וביה כלהו אזלין לאתר חד, הא הכא רזא דבניינא דיחזקאל:

7a) The point of the Aleph that is like a Yud is the sapphire stone alluding to the higher Keter where Y” K Chokmah and Binah come together. This is the beginning of Ezekiel’s vision and the basis for what follows. This vision then is rooted in Malchus meaning it represents the entire tree since it is the representation of YKV” K.

  There within YKV” K is rakia the Central Pillar Zeir Anpin extending like a curtain with the diagonal line of the Aleph. This is the natural or predominate mode of Consciousness that extends itself by the specific nature of its being. What are the heavens? They are the myriad worlds-pathways of creation.   These pathways suggest the journeys we are making in Consciousness that bring forth the idea of the ‘way things work.’

  This idea of returning to the one is central to thought. There must a center to every purpose that is brought forth. This center is the divine name YKVK that is the image of the one that cannot be described. This is the beginning of man, the Aleph that unfolds into all that can be.

Shekinah acts as a current for the soul. The synagogue on high is the location of a transformer to that current that merges with the soul showing both the Garden of Eden and Gehinom.

  A return to the first day acts to reignite the soul from the center above and below. While this is happening the permutations of Yud Hei Vav Hei flow along this current transforming it via the Sephiros.   It is the building of the world that promoted by the current of Shekinah. It takes the intention through the Sephiros up until Hod revealing fifty gates and their aspects above and below. The awareness transforms the fire in six visions or tSephiros from Binah to Hod forming Zeir Anpin that is the building of the world.

  The seventh of the points of Yud Hei Vav Hei alludes to Yesod or the foundation of the world whose counterpart below is Metatron or the vision that is seen by Ezekiel.

  These visions appear within one another like a mirror that reflects itself over and over again. The image flows below into the lower Shekinah. The brightness or nogah of the lower Shekinah is because it has become imbued with the image above. In this way it has taken on this image and then seeks to surround the male or the incoming appearance of the image to take on all of its transmitted qualities. Thought carries the impression until it transmits its expression and then that expression encompasses the impression drawing it continuously into manifestation.

  Just prior to the realization of the totality of the image that is YKVK here in the ninth level the reflection or likeness of the glory of God is seen from below presenting itself as the Higher Chokmah. This is the awareness of the initial awakening that is now culminated in form. What is this like?

  A King instructs a minister to carry out his instructions for improving his impoverished lands to the south. The minister makes many changes and finally just prior to the King’s arrival on the next day he looks around and realizes the depth of his accomplishments. The entire area is thriving due to the King’s instruction which has been perfectly carried out.

Therefore when the King does come wearing his crown (Keter) at the tenth level of YKVK there can only be the awareness of the King throughout everything. The higher conceptions of Bria’h and Atzilus become increasingly higher in their conceptions so that even their expressions are unable to be contained within an adequate description regardless of the magnificence of the visions.

  Think of your mind as a landscape of thought. Due to the unconscious nature of mind and not of thought this landscape needs to be explored. The vowel points in fact give depth to each letter and because of this the letters can be enunciated. Without the vowels those letters retain their structure but are lacking in meaning.

  The same thing is true in mind in that without awareness mind retains the structure of thought but not its deeper meanings. It could be said that mind without self discovery is one dimension instead of being six dimensional as when the wheels turn this way and that. Each turning reveals another aspect all integral to the whole.

In the shorthand of Kabbalah and the TKZ the Vav represents these six dimensions also called Zeir Anpin referencing the six Sephiros from Binah through Hod. Holiness is incomplete without its connecting links. The Vav is that connecting link.

  Ezekiel’s construction is none other than the architecture of thought as we see that there is one inside another as the Vav is contained within the form of the Aleph. Learning how to delineate this construction is contained in the deepening awareness that is the result of its contemplation.

  And all this is the mystery of Ezekiel's construction within the mystery of the points. And furthermore, (regarding) the mystery of the points, they are to be revised.

  (Concerning) Patach – the numerical value of the letters are equal to YU” D. And it is written: (Psalms 145: 16) You open Your Hand and satisfy every living thing with favor, and they have determined: do not read Your hand, but rather, Your Yuds.

Section 7b in both Aramaic and an English Translation

ב ברזא דנקודין. ועוד רזא נקודי צריך לאחזרא עלייהו, פתח בחושבן אותיותיו איהו יו"ד, וכתיב פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון, ואוקמוהו , ובאן אתר מתפתחין אל תקרי ידך אלא יודי"ך, ואינון ה' מן יאקדונק"י (ס"א מפתחין) ברקיעא דאיהו פתח, ואיהו מפתח כליל אקדונ"ק שית אתוון באמצע ה', ותרין יודין עם רקיע דאיהו ו' סליק לחושבן יהוה: קמ"ץ רקיע וניצוץ, אינון י"ו, איהו קומץ כל נקודין, דאינון שית סרי כחושבן שית סרי אנפין דחיוון, ובגין דא איהו קומץ כל נקודין, צרי איהו חושבן ו' ו', ותחות צדיק תרין נצוצין דאינון י' י', את שני המאורות הגדולים, ואינון ו' ו' י' י' סלקין ל"ב, ואינון ל"ב נתיבות פליאות חכמה, , ונקודה תחות ר' מן צר"י דאיהי י' עשר ספירות, הרי מ"ב, ובגין דא צר"י , ביה צייר אדם, הרי רזא דנקוד צרי מ"ב, ביה צייר עלמין, וייצר תמן צר"י ותלת אתוון הרי מ"ה, כחושבן אדם: שב"א אוף הכי את המאור הגדול לממשלת היום, ואת המאור הקטן וגומר, וביה רזא מ"ב, וביה רזא דאדם, כגוונא דא, חושבן שב"א ו', ותלת ניצוצות ורקיע י' י' י'ו' דחושבנהון ל"ו, הרי מ"ב, ותלת אתוון שבא הרי מ"ה, ורזא דמלה ואמרו לי מה שמו מ"ה אומר אליהם, ונקוד שב"א נקוד בשם יקו"ק באורייתא: סגל ח"י חושבניה, ואיהו ו' וו' מן ו'יסע ו'יבא ו'יט, ותלת נקודין י' י'' איהו ח"ם, וארבע אתוון מן סגו"ל ואיהו חמ"ד, ותיבה הא אינון חמ"ה, פני משה כפני חמה: חלם חסר ו' חושבניה י"ה, ותלת ניצוצות י' י' י' הא אינון מ"ה, שמא מפרש יו"ד ק"א וא"ו ק"א, ועם תלת אתוון ותיבה הא איהו מ"ט, כחושבן מ"ט אתוון שמע ישראל וכו', ברוך שם כבוד וכו', ואוקמוהו רבנן דמתניתין, חמשים שערי בינה נבראו בעולם ונתנו למשה, חוץ מאחד, שנאמר ותחסרהו מעט מאלקי"ם, ולתתא במלאכים אינון מ"ט פנים טהור מן מטטרו"ן, דאיהו חל"ם במלאכים: חיר"ק עם חושבן אתוון איהו א"ם, חירק חושבניה ו"ה, ותלת נצוצות י' י' י' תלתין, הא איהו א"ם: שורק איהו חושבן אתווי ו', וחמש ניצוצות חמשין, הא נ"ו, תלת אתוון ותיבה הא אינון ס', סוד ה' ליראיו, וביה רנו ליעקב שמחה נוטריקון שר"ק: דכל נקודי מחכמה עלאה מתפשטאן, תשעה עד מלכות, וטעמי מכתר עד מלכות, ושור"ק צדיק יסוד עלמא, ביה סוד שורק תניינא בתוספות ו' מ"ב: ועוד קמ"ץ, אוקמוהו מארי דקדוק דאיהו תנועה גדולה, בגין דאיהו קדמאה דכלהו נקודין דספיראן, אף על גב דכלהו שמהן קדישין אתעבידו דא כסא לדא, כגון ברא דצריך למפלח לאבוי ולאמיה, ולמעבד לגרמיה לגבייהו כעבד, ושמש, וכרסיא, ומצב תחותייהו, הכי אינון ספירן דא לדא, ובגין דא אית נקודה מלכא, ואית נקודה עבדא לגביה, כגון שב"א דאיהו עבד לקמ"ץ, ורץ בשליחותיה ומזנב אחריו, אבל באתריה מלכא איהו: ורזא דקמ"ץ, חושבן ק"מץ י"ד, ותלת ניצוצי ורקיעי נ', מ' דאיהו מלך, אינון רמיזין ארבע יודי"ן מן יו"ד ק"י וא"ו ק"י יו"ד ק"א וא"ו ק"א (נ"א ארבע יודי"ן מן יו"ד ה"י וי"ו ה"י), ולאו למגנא אתמר ביה מלך, דאיהו מלך גדול על כל מלכין: , הא מ"ב, פת"ח איהו מ"ב, חושבן פת"ח איהו כ', וניצוץ ותרין רקיעי וו"י כ"י ב"י חשק ואפלטהו, פתחו לי שערי צדק אבא בם וכו', ב"ם ארבעים ותרין, כי בי חשק ואפלטהו, חש"ק חיר"ק שב"א קמ"ץ מן א"בגי ת"ץ, קמ"ץ קומץ:

 

7b) First the Patach delineates the flowing forth of divine abundance showing the unity of the dual divine name in that one is inside the other. It is kind of like cutting a diamond in that every cut still reveals the diamond albeit in different aspect though still retaining its diamond essence. Patach alludes to the firmament in that it is the context against which all meanings are derived.

  Qametz in the heavens a spark of Yud Vav Sixteen points, sixteen faces of chayot A totality of points one facing the other.   Qametz extends the firmament adding more depth becoming the reflecting mirror that the chayot all turn in relationship to. It is the continuous spark of thought that recognizes itself and the maker that has revealed it’s sending forth as in the hand that opens to share its blessings.

  Tzeirei equals Vav-Vav or twelve. And beneath tzaddi are two sparks which are Yud-Yud: (Shemos 1: 16) …the two great luminaries…. And these are Vav-Vav and Yud-Yud adding to thirty two. And these are ‘the thirty two wonderful paths of chokmah.’ And (added) the point under the Reish of tzeirei there is Yud – (meaning) ten sephiros, - see there forty two.

chanoch's Commentary

If you can understand this paragraph you will be able to understand the relationship between Cochmah and the Ana Bekoach.

  Tzeirei indicate one inside the other side by side as with two Yuds and two Vav’s and the two great luminaries resolving then to the numerical equivalent of man forty-five. Special attention may be focused on the way we have arrived at this meaning. We always start with something we know and build upon this extending it to reveal first one then another dimension. In this way we establish a chain of association or a histashelut - chanoch adds: adaptation although this may be incorrect since we do not have the actual Aramaic or Hebrew letters.

  Shva, which comes to be: (Shemos 1: 16) … the greater light to dominate the day, and the lesser light,’ And there is the mystery of forty two; and the mystery of man.

  Shva equals is six, (321 or 3 + 2 + 1) with three sparks and a heaven, it is: YYYV, adding to thirty six; then see forty two; plus the three letters of the word Shva – here is forty five. And the mystery of this word is: (Shemos 3: 13) … when they ask me what is his name what shall I say to them? (mah- what -45) And the vowel point Shva is a point of the Name YKV" K in the Torah.

  Shva also delineates the name of God in both the forty-two letter and the forty five letter name. This gives us another way in which Torah even in its smallest detail is speaking about the recognition of Hashem via the awareness of man. The luminaries represent both conscious awareness or the big luminary and subconscious awareness the smaller luminary. Their resolution, their unity takes place within the name YKV” K.

  Segol eighteen counted Vav, Vav, Vav Shemos 14: 19-21, (ויסע ויבא ויס)

Yud Yud Yud plus three Vav׳s is forty-eight Add the four letters of Segol to make חמישים ושתיים or fifty two.

  Segol represents what happens as the recognition of the name unfolds within as in Moses whose face shines like the face of the sun.

  Cholem without Vav – its number is YA" H 15. And three sparks Yud Yud Yud 30 are forty five; like the Tetragrammaton Yu" d H" ai Va" v H" ai spelt with Alephs and which equals 45. And, together with the three letters of the word cholem, and the word itself, they are forty nine, like the value of the forty nine letters of: (Deuteronomy 6: 4) Hear O Israel (Shema Yisrael) Blessed be the Name of the glory…   And in the Mishnah the Rabbis say Fifty gates of wisdom in the way Given to Moses all but one (Psalms 8: 6) Yet You have made him slightly less than Elohim

  Now below the angels forty nine pure faces Of Metatron they show their traces As angels over cholem in all their places.   Cholem represents the ascendency of the seeker whose thought approaches the sublime holiness. Each instance of unification where the Tetragrammaton is discovered anew opens up another of these fifty gates of wisdom less one, which is the final step to Moshiach. The cholem is that last step with Metatron representing the unique crossover that makes this last step possible.

  When you place the vowels in conjunction with the letters of the Tetragrammaton it produces the various aspects of the unfolding of the divine. This is to show the interconnections that may be found within each instance of the holy name and amongst each of its holy letters.

  Shureq – the numerical value of its letters is six, and with five sparks are fifty, this is fifty six. Three letters and the word are sixty. (Psalms 25: 14) The secret (sod) of YKV” K is with those who fear him…. And through it: (Jeremiah 31: 6) Sing to Jacob of joy… is an acronym of Shureq.

  Shureq its letters numbering to six (600 - 6) Five sparks (the Vav’s) are fifty Making fifty six together. Then the three letters of Shureq making sixty.   (Psalms 25: 14) The secret of YKV” K is with those who fear him…. (Jeremiah 31: 6) Sing to Jacob of joy… is an acronym of Shureq.

The secret of YKV” K is that all things combine to point to and emanate from there including all the variations of the adding together of the vowels. Shureq is included in this compilation of examples that point to the holiness of YKV” K

  Every meaning comes by definition from Chokmah since it is there where the initial sparks are derived from. There is the extension of meaning that culminates in Malchus. At every step in the hishtalshelus there is a leap of faith as seen where Yesod contains the mystery of sod. We are being pointed to the realization of one thing that resides inside another.

  Here we are shown the relationships of the vowels with their points-sparks and their firmaments-straight lines forming underneath the letters giving meanings to the archetypes that are written within Torah.

  We can illustrate these relationships between the vowels and infer their counterparts within the structure of the Sephiros. There is a fluid nature presented here just as Consciousness is made up of a fluid design with interpenetrating thoughts that become concepts, The resultant field calls all into action producing the demonstration of being.

  The chamatz combines the sparks and the firmament making up the divine relationship that is compared to YKV” K wherein the Keter of creation is highlighted. Within thought we are directed its highest conception.

  Patach illustrates the forty two-letter name of God as various combinations all result in the numeric of forty-two. Look closely as the references here. First desire and rescue, and then opening the gates of righteousness and subsequently entering through them; this describes the pathways of holiness.

  And so mysteries of the points abound. And like this; (Psalms 118: 19) I shall come through them, I shall give thanks to God (YA" H).

  And how many mysteries there are of the points. And this is seems to be: it is: (Psalms 118: 19) I shall come through them, I shall give thanks to God (YA" H). Now patach it is said: Of this it was said (Tehilim 118: 19) Open to me the gates of righteousness; I will enter into them, I will give thanks unto the LORD.

Section 8a in both Aramaic and an English Translation

א סתים באת יו"ד, פת"ח אתפתח ביה בחמש אצבען דאינון ה', וכמה רזין בנקודי, והאי (צ"ל איהו) אבא בם אודה י"ק, ופת"ח עליה אתמר פתחו לי וכו', זה השער לה': מלאכין אית דמשמשין לאלין נקודין, ואינון אתוון, דאינון כסוסוון לנקודי, וטעמי מנהיגי לון, ואינון תנועות לגבייהו, כגון על פי ה' יחנו, ועל פי ה' יסעו, ואינון נקודין לגבי טעמי, כעאנא בתר רעיין דאנהיגין לון לכל סטרא, לסלקא ולנחתא עילא ותתא, ולאנהגא לון לכל סטרא לימינא ושמאלא לקמא ולאחורא: וטעמי אינון נשמתין ונקודין רוחין, ואתוון נפשין, אלין מתנהגין בתר אלין, ואלין בתר אלין אתוון מתנהגי בתר נקודי, ונקודי בתר טעמי, כי גבוה מעל גבוה שומר, ועוד אתוון אינון אש, נקודי רוח, אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו, ואינון כמבועי מיא, דאתמר עלייהו המשלח מעינים בנחלים, ישקו כל חיתו שדי וגומר, אלין אתוון: ואית דשוי לון לאתוון, מים אש רוח ועפר ארבע רגלין דכורסיא, נקודי אדם לשבת על הכסא, (נ"א מסטרא דאימא ההי"ן לעילא, מסטרא דברתא ההי"ן לתתא), מסטרא דאבא יודי"ן לעילא, מסטרא דברתא יודי"ן לתתא, , מסטרא דאבא ווי"ן לתתא, כגוונא מסטרא דבן ווי"ן לעילא, כגוונא דא וו"י , ההי"ן דברתא כגוונא דא דא יו"ו, ההי"ן דאימא כגוונא דא הה"ו הה"י יה"ה וה"ה, והכי בכל הוי"ה והוי"ה: ועוד מאן דאוליף אלין הויי"ן, צריך לאולפא לון למבני בהון בנינא לקודשא בריך הוא, דאתמר ביה וירפא את מזבח ה' ההרוס, ורזא דמלה דיכלין למהרס באתווי דשמיה, הדא הוא דכתיב (שמות י"ט) פן יהרסו אל ה', ובגין דא דיהרסו לון בחובייהו, צריך למבני לון בצלותהון: דאת י' איהי אבן יסודא דבנינא, ה' מן יי"ק, מן יי"ו, מן וה', בהון אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלקי"ך, דא ה', ו' דא קורה, ועמודא, לסמוך עלה י' יסוד בנינא, ת' בית, ובגין דא חבורא דתלת אתוון בי"ת, ב' בנינא, י' יסוד ספירה תשיעאה, דאיהו סומך גאולה תפארת, ואינון ב' מלכות, לתפלה, וביה סומך ה' לכל הנופלים, ת' תפארת, דאתמר ביה כתפארת אדם לשבת בית, וביה כל הזוקף זוקף בשם, אבל לגבי יסוד כל הכורע כורע בברוך, הדא הוא דכתיב ברכות לראש צדיק: ואיהו ערוב, דישפיל ביה הקורה אם היא למעלה מעשרים, דאיהי יו"ד, דלעילא מכ', דאיהו כ' כתר, איהו עלת העלות על כלא, דלית עינא שליט עליה, ובגין דא מבוי דאיהי שכינתא תתאה דאיהי י' זעירא, עשרה טפחים שעורה, ביה צריך להשפיל הקורה דאיהו ו', אבל לגבי סכה דאיהי אימא, דשיעור דילה יו"ד דאיהו כ' כתר, לעילא מכתר לית אדם דמרכבה דר ביה גו (נ"א גג) סכה, דלית עינא שליט עליה: ומקור דאלין הויי"ן כחושבן חסד, דבהון צריך למבני בנינא דא דאינון , דסלקי לע"ב הוויי"ן מחסד, דמקור דהווייתי"ה איהו יו"ד ק"י וי"ו ק"י כחושבן חסד, כלהו אבן וקורה ובנינא דאתבני בתרוייהו, ואלין אינון ע"ב הוויי"ן דנפקין מן יו"ד ק"י וי"ו ק"י(נ"א וא"ו ועוקר):

8a) Following this we give thanks and then reaffirm the intention as in “this is the gate for God.” This is the formula revealed by patach using the holy name as a chariot of revelation.

  Cantillation notes are now added to the vision of letters and vowel points. This is not merely now the relationships that are being explained but is rather a unification that is taking place. This unification allows us to see the not only what is taking place within these particular verses but also serves to lay the groundwork for everything that is to come forth in the overall body of work.

  The order established is with letters directed (given their meaning) by the vowel points and the combined letters-vowel points are directed by the cantillation marks.   Here we find one thing inside of the other. Letters are fire, the wind that directs the letters and water and is not mentioned in context with the cantillation marks, plays its part in the overall mixture, which is why we see another description that includes all four elements together becoming the legs of the Divine throne separating the points which are symbolized by Adam upon the throne.

  The combinations that are expressed via YKVK and their permutations relate to the aspect ratios that occur between the Sephiros. Notably the feminine and masculine aspects are considered from above to below and below to above.

  With consciousness there is an initial sending forth (masculine) and then an acceptance (feminine). Father passing to daughter is masculine becoming feminine while father passing to son retains the masculine aspect. The arrangements that these divine letters make generate the pathways that flows both below and above.   The signature realization is that what we are learning is the construction of Ha Kodesh Barachu. This is the construction of the holiness within that is linked with all the unifications that we have ever experienced within Torah, Mishnah and throughout life itself.

  These constructions form themselves out of the divine letters and become like super charged nodes within Consciousness. They have to power to topple if we sin or as well to build themselves whole with our prayers.

  It is this construction in mind that is central to Torah study and the contemplation of the divine name. What is this like?   “A King constructs his palace using the finest materials placing his foundation stones in strategic locations to insure the stability of his palace. The palace is tied together with cement that binds the stones and the foundation in place.”

  In our prayers we must be mindful of YKVK for this is where we are attaching our thoughts. It is this attachment that ensures not only the foundation of our prayers but also their raising on high to become imbued with the flow of thought becoming from idea to fulfillment.

We are building the altar with Yud as its foundation and upon this foundation via Vav as beam and post we place bayit the house. The house is the eternal within framed by Beit the building, Malchus, Yesod the foundation and Tav as Tipheret the beauty of the thing itself.

  What dwells inside of this house upon this altar? It is our prayers that reside there and partake in the eternal construction within. When we bless we are building the bayit -house continuous in our prayers.

  Once our attention is focus upon the building of this eternal within more is revealed. We see that the entrance is Keter or the Cause of Causes. Because of this there is not anything perceivable through this entrance. since what we are building cannot be directly accessed. This is why man or Adam is above the tabernacle considering it as an image or like the seal of the King discussed earlier or also like the khaf is an extension of the image of yud.

  Once we have the revelation of the divine flow (Shekinah) and can conceive it in terms of the ‘eternal within’ this illuminates or anchors our awareness so that this imagery may be processed there.

The actual work that takes place is symbolized by Chesed, which represents the abundance of the flow. This abundance generates the seventy-two permutations that develop from this overflowing of unification.

  The head of the sword is yud the (head of the) name YKV” K No one surpasses the master of the sword, On all sides victorious, No one stands before it.