Tikunei Zohar Part 2 - Forward Section 8B ...

The Translator has provided his English translation at a discount from the Amazon Pricing

There are two different publications - one is a soft cover for a price of $23.00 including shipping. This is a discount of approximately $6.

Another publication is a PDF file that will be sent to you by email attachment. This cost is $10.00

  • Link to paypal - enter the following email: jjslim@jjslim.com and then the amount you choose from above.
    • For the soft cover enter your mailing address in the note section. For the PDF file enter your email address in the note section.

    In the event you want to keep your email or mailing address concealed, you can send chanoch an email with the information and funds through a donation to yeshshem and i will arrange the copy and forward it to you.

    Section 8B in both Aramaic and an English Translation

    יקו"ק י"ו קקי קקו קוק יקק יוק יוק וקי קוי קקו קקי קיק וקק ויק ויק קוי וקי ווק ווי ויו קוי קיו קוק יוק ויק ווי ווק וקו יוו יקו יקו ויק יוק ייו ייק יקי ויי וקי וקי קיו יקו ייק ייו יוי קיו קוי קוי יקי קיי קקיי קיק יקק ייק ייק קוק וקק ווק ווק וקו קוו קקו קקו ויו יוו ייו ייו יוי ויי ווי ווי: ואלה מצאתי בספר אחר: יקי קוי וקי ויק ייק קיי יקי קוק וקו קיק קיי וקק קוו יקק קקו ווק קקי יקו קוק קיו יקק קקו קוי יקו קיו ויק קוי קוי וקי יקק וקק יוו יקק קקי קיק יקי קקו קקו קיו קיק קיק ויק קוק קיו ויק קקק ויי וקק קוי קוק קיק יוק יקו קקו קיו קיק קיק יקק וקק יוו יקק קקו יוק קקו יקו קקו יקו קיו ויק יקק קקי וקיק קיקו יקקו קקיו ויקק קקוי יוקק קויק וקקי קיוק: (נ"א בשם בן ע"ב וכתוב בחסרונות של כתיבת זקני הרב). יהי הוה והו היה יהו היי והה הוו יהה היו ייה ההו ווה ההי ויה יהו היו ויה הוי הוי הוי והי היו יוה והי יוה יהו היו הוה יהו הוי והי היו והה הוי והי היו יהו ההו והי היו יהו הוי היו יהו הוי והי יהה והה יוו יהה ההי היה יהו ההו היו היה היה ויה הוה היו ויה ההה ויי והה הוי הוה היה יוה יהוה הוהי והיה היה יההו ההיו ויהה ההוי יוהה הויה וההי היוה יהו ההו היו היה היה יהה והה יוו יהה ההו יוה ההו יהו ההי היו ויה: שם יקו"ק, י' דיליה ברישא דחרבא, דלית מאן דנצח ודאי למארי חרבא דא, ובה נצח לכל סטרין אחרנין, ולית חד קיימא קמה, גופא דהאי חרבא ו', זכאה איהו מאן דידע לאניף ליה בידיה לכל סטרא, עילא ותתא וארבע סטרין בשית ספירן, תרין פיפיות דחתיך בהון עילא ותתא מתרין סטרין אינון ה"ה, ונקודה אלהי"ם, והיינו נרתק דיליה, ובגין דא בינה נקודה אלהי"ם, כגוונא דא יהוה כמה דאתמר: והאי איהו דאוקמוהו מארי מתניתין, כל הקורא קריאת שמע, כאלו אוחז חרב פיפיות בידו, והא אוקמוהו על מטתו, להגן מן המזיקין, אבל בקריאת שמע דצלותא, אדון המזיקין קשור, לית ליה רשו למברח, וזכאה איהו מאן דשחיט ליה בההוא זמנא, לקיים (בא להורגך) השכם להרגו בצלותא, דאתמר בה וישכם אברהם בבקר, כל שכן מאן דלא חשש ליקריה לשחטא יצריה ושנאיה, דלית שנאיה לחוד אלא שנאיה דקודשא בריך הוא, דבכל יומא תבע חובין דבנוי לשחטא לון: ואוף הכי צריך לאעברא ליה משמיא וארעא, כגוונא דאעבריה משמשא וסיהרא, ואוף הכי צריך לאעברא ליה ולבת זוגיה מתרין כרסיין, הדא הוא דכתיב (ירמיה י"ז) כסא כבוד מרום מראשון, דתמן קודשא בריך הוא ושכינתיה בתרין כורסיין, ותמן קודשא בריך הוא ושכינתיה, כשמשא:

      8b) What is yud other than yichud or unification? The name of YKV” K begins with yud at the head or handle of the sword. Think about every thought you have being focused with the intention of unifying with this name.

      The yud itself represents that intention for unification. It becomes the deciding factor throughout every decision you make. The question then always becomes, “will this bring me closer to unification or farther away? “No matter what thought comes in from whichever direction it comes, you designate for yourself the empowerment of yud. Once you are established in yud then your pathways become clear. These pathways are symbolized by the Vav or Zeir Anpin meaning that once unification is your insistent goal the directions that you take are along the pathways of the Sephiros. And this occurs on all four sides meaning in all four worlds from Keter through Malchus and back again to Keter. It is the chain of association that you gain mastery over.

      The two hei’s cut above and below but what is it they cut? It is circumstance. How does this work? It is the grounding of circumstance that either nullifies or sets it into motion. In either case it is the example of the vowelling of ELKY" M that allows the hei’s to sweep into motion. Binah filled with intention also establishes the transformation of circumstance as in bringing it about or making it null.

    There are thoughts in your mind that are errant or contrary to unification. These are the ones that are bound by the Shema so that no tendrils of confusion grow sowing seeds of doubt. The eternal momentum or the righteous momentum is found in prayers, which seek unification in the greater good.

    The Shema is our most powerful thought and therefore our most unique weapon against chaos.   When we recite the Shema it reaffirms our intention for unification and reestablishes our mastery over the domain of our thoughts.

     

    It is the evil inclination that has to be slain without reservation. It is only a thought and must be summarily eliminated, erased, made to have never existed in the first place.

      The evil inclination must be removed from the heaven of your thought atmosphere and every action you perform in deed. Now this evil inclination exists for a reason that is bound to our own definitions of holiness that has somehow become mixed up.

      And upon their names is it stated in Scripture: (Psalms 84: 12) ) YKV” K ELKY" M is a sun and a shield… And so it comes true… (Isaiah 60: 20) Thy sun shall no more go down, Neither shall thy moon withdraw itself; for the LORD shall be thine everlasting light, and the days of thy mourning shall be ended.

    Section 9A in both Aramaic and an English Translation

    וסיהרא, ועל שמייהו אתקרי כי שמש ומגן ה' אלקי"ם, ובההוא זמנא יתקיים ביה, לא יבא עוד שמשך וירחך לא יאסף: והכי צריך לאעברא ליה משמאלא דקודשא בריך הוא דאיהי גבורה, דמתמן מצפון תפתח הרעה, ותמן ייתי למתבע חובין, מאלין דאתמר בהון בנים אתם לה' אלהיכ"ם: מתמן ואילך אינון שרים, ועבדים, מסטרא דחיוון דכורסיא שרים וממנן, מסטרא דכוכביא דנהרין בשמיא וארעא עבדין, והאי איהו אם כבנים אם כעבדים, והאי איהו דצריך לאנפא ליה חרבא לשית סטרין, דאינון שמיא וארעא, שמשא וסיהרא, כסא דין וכסא רחמים, לאעברא סמא"ל ונח"ש מנייהו, דמסטרא דלהון שליט סמא"ל ובת זוגו: וצריך לקשרא ליה ברצועין דתפלין, תרין בתרין קרנוי, וחד בדרועא, ולבתר ישחוט ליה בקריאת שמע, בגין דלא יתקריב לסטרא דגבורה, אבל מסטרא דספירן והווייו"ת דלהון, אתמר לא יגורך רע, והזר הקרב יומת: ועוד ה' דיד כהה, דאיהי יונה קדישא, מצפצפאן לה בנהא בכמה צפצופין, דזמירות שירות ותושבחות והודאות, עד דנחתין לה לגבייהו, הא נחתין לה לגבייהו קשרין לה ברצועה, דאיהי ו' שית תיבין דיחודא, והיינו רזא והיה לאות על ידכה, קשורא דתרוייהו דא י', ודא יחוד, ובגין דא בקשורא דתרוייהו, מאן דשח שיחה בינייהו, דאיהי שיחת חולין, עבירה היא בידו, דעבד בה פרודא בין ו"ק דאיהי עמודא דאמצעיתא ומלכותיה: תפילין דרישיה דקודשא בריך הוא דאיהו ו', איהי ה' עלאה, אימא עלאה, עטרת תפארת, עלה אתמר פארך חבוש עליך, אלו תפילין שבראש, והאי איהו רזא דהוי"ה, דאתמר ביה הנה יד ה' הוי"ה וכו', ובגין דא אוקמוהו מארי דתלמודא ירושלמי, הויו"ת באמצע: יד יקו"ק מימינא, דאתמר בה וירא ישראל את היד הגדולה מסטרא דחסד, יד רמה מסטרא דתפארת, דאתמר בה ובני ישראל יוצאים ביד רמה, יד חזקה באמצעיתא דאיהי יד יקו"ק הוי"ה, למהוי רחמי מכל סטרא, דינא כבוש באמצעיתא, יד רמה עלה אתמר והי"ה ה' למלך על כל הארץ, ותלת זמנין י"ד אינון מ"ב אזכרות דתפלין דיד ותפלין דרישא: י"ד שכינתא תתאה איהי היד הגדולה מימינא דחסד, דתמן חכמה, יד החזקה מסטרא דגבורה, דתמן בינה, יד רמה מסטרא דעמודא דאמצעיתא, מעוטר בכתר על רישיה, תפלי דמארי עלמא: שין של תפלין הלכה למשה מסיני, ש' דתלת ראשין, ש' דארבע ראשין, לקבל שבע הנערות הראויות לתת לה מבית המלך, ואינון בשחר שתים לפניה ואחת לאחריה, ובערב שתים לפניה ושתים לאחריה, ולקבל אלין שבעה, אית שבעה רואי פני המלך היושבים ראשונה במלכות: ותפארת איהו כבוש באת יו"ד, עם ה' תתאה, ונפשו קשורה בנפשו, ואיהו חבוש עם את י' מסטרא דה' עלאה, ובגין דא אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורין, דאיהו בגלות עם ישראל, הדא הוא דכתיב (ישעיה ס"ג) בכל צרתם לו צר בו', לא צר בא', בההוא זמנא דאיהו עם ישראל לא צר ודאי, ולית צר אלא יצר הרע, דהזר הקרב יומת: ורזא דמלה כי בי חשק ואפלטהו, כ"י ב"י בגמטריא מ"ב אזכרות דתפלי (דרישא ודרועא), אשגבהו כי ידע שמי, יקראני בקריאת שמע, ואענהו, הדא הוא דכתיב (ישעיה נ"ח) אז תקרא וה' יענה, יקו"ק בארבע בתי דתפלי דרישא, דאינון ארבע אתוון אהי"ה, וה' יענה יהו"ה בארבע בתי דתפלין דיד, דאינון אדנ"י, ואי תימא לאו אינון ביד אלא בית אחד חמישאה, יד כהה, הכי הוא ודאי דאיהי חמישאה:

    9a) There are two thrones; one is inside the other. Just as the moon is inside the orbit of the sun so too is Shekinah inside the orbit of Ha Kodesh Barachu. Thoughts reside likewise one inside the other. Sometimes we are seeking one thing and come up with another and realize that this unexpected thing was in fact the answer after all.   The evil inclination or the errant thought may be several layers deep but the alchemy of the wise is to learn how to catch that thread of evil and spin it away from the righteous thoughts so that you rid Israel or the body of thoughts that are surrounded by holiness from the taint of chaos.   The taint of the evil inclination (Sama” el) is insidious meaning our thoughts are permeated with chaos simply because the nature of thinking is vast. There are two kinds of thoughts; one may be characterized as children. These thoughts are the reactive thoughts that follow like children every shiny object of interest without discrimination.   The second kind are like servants in that they are directed by our intention, the inner will the good produced in kind. This in turn causes Shekinah to descend as the symbolism of the Vav suggests forming that connection between thought and action.   The SHMA forms the unity between above and below and is locked into place with the knot of yud. This knot of yud is the indisputable unity. Out of this unity proceeds the Vav and Hei. This is why any deviation of this process as in talking between putting on the head and hand tephilin causes a break in this flow. Sin is defined as a break in the circuit that is made active by tephilin and the SHMA.   The higher glory, higher hei, the higher Mother represent the connection that is directly established with the mystery.   The mystery or Ha Kodesh Barachu flows into and through this crown of Tipheret. Here is established the connection between head and hand or between thought and action as previously stated. The linking of head and hand is the intention the Vav in the middle connecting both head and hand tefillin. “Israel saw the great hand meaning that our awareness rose to the level of Chesed and made its connection via Tipheret along this sacred pathway. In this way mercy revolves around Tipheret intersection the orbit of judgment or Gevurah, which is the binding of the evil inclination and then it, destruction via the sword of Vav.   The three times hand refers to the pathways above and below that pass through Tipheret. In this way the 42 names of God are revealed. These forty two names are seven times six or seven times the pathways of Zeir Anpin (six) from Chesed to through Yesod as spheres and then seven pathways leading to Malchus.   Within Consciousness the main emphasis of these pathways are in the holiness that they embrace in establishing the flowing of Shekinah.   It is important to realize that the great hand of the lower Shekinah refers to the pathway between Chesed and Chokmah. Shekinah is dependent upon this pathway. In the same consideration the strong hand is the pathway between Gevurah and Binah. This symbolism is tied to the inner tephilin that is associated with the pathway of the Middle Pillar. The Master of the World is the source of all emanation. What we have here is the imaging of YKVK combined with the tephilin and then linked to the thought processes that are eternal within.   The SHMA and its blessings form the architecture of holiness within. The purpose of this architecture is to construct a dwelling place within to make that most sublime of all connections with the king seeing the entire chain of association from the initial thought that arises out of Keter to the fulfillment taking place in Malchus.   The sole impediment to holiness is the evil inclination. When it is bound and eradicated there is no exile and Shekinah flows. Unless this is taken care of the connection cannot be wholly made. Tipheret is trapped meaning Shekinah is blocked from its flow.

    This blockage is concerned primarily with the recognition of that flow and then the awareness of being cut off becomes acute. The divine name exhibits itself only during a perfect connection. The emanation from Keter reaches Malchus and then reciprocates from below to above.   It is one thing to recognize that our thoughts produce our life experiences (the flow from above to below) and it is another thing to realize that our awareness of the fulfillment (from below to above) sets the stage for an eternity of fulfillment completing the circuit and in effect establishing Shekinah for all time.   The only way you can step outside of yourself is to identify with the holiness within while stepping outside of the box of those worldly thoughts that would limit your perception.   It is your awareness that rescues you. Out of this awareness is the realization of the forty-two mentions of the divine Name. What you understand is the unity of both your questions and answers and subsequently how both work together to draw you inside of the holiness within.

    When you recite the SHMA you call or move into place the reality of “you will call and Hashem will answer. This is illustrated by ADNY who answers YKVK in the tephilin of the head that then directs the hand tephilin or the thought that directs the action that takes place.   The housing in the hand and the head are taken together so that there are in total five housings. It is called the weaker hand because actions are a diluted form of thought.   And the secret of thing is (Tehilim 91: 14) because he is devoted to me I will deliver him, Kaph Yud (30) and Bet Yud (12) in Gematria Mem-Bet (Forty Two) names of Tephilin (and of the head and of the arm.) I will keep him safe for he knows my name (Ibid), I will be with him in the Kriat SHMA and answer him. This is that which is said… ( Isaiah 58: 9) ‘Then when you call the Lord will answer.’ YKV’K four houses for the front Tephillin (head) which are the four letters AHY’H. And YY answers YKV’K that are the four houses of the hand Tefillin, ADN’Y. And if you say they are not in hand but one house of five, they are the weak hand.

    Section 9B in both Aramaic and an English Translation

    ואיהי רביעאה, רביעאה ליק"ו יד כהה, יק"ו איהו אקי"ק, וסליק לחושבן כ"א, וארבע אתוון בכלל כ"ה, ה' מן יקו"ק רביעאה ליק"ו, וחמישאה לאקי"ק, דאיהו ארבע בתי, ואיהו בית חמישאה: ועוד אקי"ק אדנ"י סלקי לחושבן אלקי"ם, דאיהו כללא דחמשה בתי תפלי, יקו"ק ארבע פרשיין, י' קדש לי ודא חכמה, ה' והיה כי יביאך ודא בינה, ואינון לימינא ושמאלא, דאינון חסד גבורה, ו' שמע ישראל תפארת, כליל שית תיבין דיחודא, ה' והיה אם שמע מלכות, שכינתא תתאה: תלת רצועין נצח והוד ויסוד, יסוד רצועה דקשיר וא"ו עם ה', כי כל בשמים ובארץ, דאחיד בשמיא ובארעא, תרין רצועין נצח והוד, דאחידן בה' עלאה, והקרנים גבוהים, והאחת גבוהה מן השנית, אוף הכי תרין רצועין חד ארוכה וחד קצרה, קצרה עד החזה, ארוכה עד טבורא: ואתפשטותא דה' עלאה עד הוד באת י' איהו, דאיהו קשר של תפלין דרישא, דאיהי ה' עלאה, סליקת לחמשין, חמש זמנין עשר באת י', והיינו ה"י מן אלקי"ם, חמש זמנין ה' באת י' חמשין, בחמש ספירן, יסוד כ"ל נטיל לון כלהו, וירית לון לכלה והיינו כ"ל כל"ה: באת ה' תתאה קרן אחת, ורזא דמלה אוקמוהו רבנן, שור שהקריב אדם הראשון קרן אחת היתה לו במצחו, שנאמר (תהלים ס"ט) משור פר מקרן מפריס, מקרן חסר יו"ד כתיב, ודא רצועה דיד דתפלי דמארי עלמא: כ' כתר דמארי עלמא, איהו שמיה תפלין דשוי, אבל כתר תפלין עליה, ורזא דמלה אין קדוש כה', כי אין בלתך, לית פקודא דלא אתכלילן ביה עשר ספירן: ועיקר דתפלין משמאלא, ובגין כך נשבע ה' בימינו זו תורה, ובזרוע עזו אלו תפלין, ומסטרא דשמאלא ה' תפלין על ו', אימא על ברה, בגין דבה אתבני, הדא הוא דכתיב (משלי ג') כונן שמים בתבונה, י' אבא, תפלין על ברתא ה', דביה אתבניאת, הדא הוא דכתיב ה' בחכמה יסד ארץ, ודא הוא הוי"ה, ודא הוא רזא ארבע משמרות הוי"ה לילה: ואית דאמרי הויו"ת באמצע, כגוונא דא יהה"ו, י' קדש לי, ה' ה' והיה כי יביאך והיה אם שמע, ו' שמע ישראל, קוי"ק ו"י באמצעיתא, יהה"ו ה"ה באמצעיתא: ובצרוף די"ב הוויי"ן, אשתמודעו כלהו, ואלין אינון יקו"ק יקק"ו יוק"ק, דרמיזי בשם יו"ד ק"י וי"ו ק"י, האי שמא מקורא דאתוון, ומקורא דלהון בקראי בנקודי, יהו"ה (תהלים צ"ו) ישמחו השמים ותגל הארץ, מקורא דנקודי מן יקקו, (ירמיה ט') יתהלל המתהלל השכל וידוע, יוק"ק (שמות כ"ו) ידותיו ולצלע המשכן השנית: תלת ווי"ן בהאי שמא יו"ד ק"י וי"ו ק"י, וקי"ק וקק"י ויק"ק, ונקודין דלהון (בראשית י"ב) ויראו אותה שרי פרעה וקי"ק, וקק"י (דברים כ"ו) ו'דבש ה'יום ה'זה י'קוק, ויק"ק (בראשית נ') ו'ירא י'ושב ה'ארץ ה'כנעני. קוק"י קיו"ק קקי"ו מקורא דלהון, הוה"י (אסתר ה') וכל זה איננו שוה לי, קיו"ק (ויקרא כ"ז) המר ימירנו והיה הוא, קקי"ו (בראשית מ"ט) עירה ולשרקה בני אתנו, קיק"ו קוי"ק קקו"י, קיק"ו (תהלים ל"ד) ליקו"ק אתי ונרוממה שמו, קוי"ק (שמות ט') הנה יד ה' הויה, קקו"י (דברים ו') וצדקה תהיה לנו כי: וכל קראין דקא אתיין הויי"ן אלין בראשי אתוון, או בסופי אתוון, בין מן התורה בין מן הנביאים בין מן הכתובים, יכיל לנקדא לון בנקודייהו, אוף הכי כל הוויי"ן דקא אתיין מתלת אתוון, נקודה דלהון בקראין, כגון יקו"ק מקורא דיליה (משלי ג') כי יקו"ק יהיה בכסלך ואית דנקיד לון מראשי תיבין להוי"ה דבסופי תיבין, (כגוונא דא כי יקו"ק יהיה יקו"ק), ואם הוי"ה בראשי תיבין נקודה דיליה בסופי תיבין. ואית נקודה ברזא אחרא:

    9b) Consider now the architecture of thought in that one thought ties to another and is subsequently linked on one side and then the other. In the same way the five housings are linked together via Hei from YKV” K which on one side links to YK” V and on another side to EKY” K.   The symbolism of tephilin is tied to Torah to the SHMA and syllogistically tied to the physicality of the head and hand. Imagine then that the head is the box wherein the four compartments of tephilin. These verses and their meditation form a permanent part of the holiness that is within. The arrangement of these verses is mirrored to the Sephiros beginning with Chokmah and Binah, flowing through Chesed and Gevurah, and reaching stasis with the SHMA in Tipheres. Then moving once again flowing through until Malchus. This is a map of the passing of thought into form.   The three straps indicate the pathways of Shekinah as it transforms the inner emanations via Hod Netzach and Yesod. It is the transformation of the higher hei into the lower hei of Malchus becoming the thing itself in stages discernible and yet maintaining its unification all along the way.   Transformation is the key here. The knot of the tephilin is the binding of thought in this case the higher thought symbolized by yud, which passes through and becomes the thing unto which it is sent. Binah flows through the five intervening Sephiros and is then turned into the essence via that becomes the image of itself in Malchus.   In Malchus is established the “mystery of the word,” in that thought is guided by the middle horn alluding to the head tephilin specifically the knot that stays true to its nature. As it flows into manifestation - Malchus is resident in the strap of the hand tephilin. This is the binding strap that wraps physicality around the idea within.   Keter the crown is the home of the eternal conception. When we lay tephilin it is as though that plan of conception were impressed upon our body. The idea always remains above the fulfillment of its precepts. The mystery of the word is that through the ten Sephiros the word flows itself into being. This being in its fulfillment and its conception is none other than YKV” K.   The heavens are established with understanding meaning that through Binah the divine flow emanates from the left the side of tephilin. It is here that the transformation occurs via the interaction of Chokmah, the Yud upon the daughter that is the next phase to occur. The four watches refer to the staging of the flow. Stage one is from Chokmah to Binah. Stage two is from Binah to Zeir Anpin. Stage three is from Zeir Anpin to Yesod and then stage four is from Yesod to Malchus.   The arrangement of these four letters determines the particular pathway that comes into view and offers a corresponding connection. The pathways of HVY” ot in the middle refers to the phrases that reference the middle column of Sephiros. All of these verses point to the transcendence of Hashem to sanctify, give thanks, listen and hear the unity of that transcendence.   These acronyms that are presented here are shortcuts to these pathways that link the Sephiros together. The analogy here is to thoughts that reference each other in an endless chain of association. These thoughts are the pathways of mind and it is here that the divine flow is promoted throughout the world.   Through these shortcuts we see the connections in Torah to the divine name in its various permutations. All of this is to demonstrate that Hashem is written into the fabric of Torah.   Each example refers to the holiness that is about to be revealed. It is as if the divine name that appears couched in the end letters of a phrase are also its resting place where it can be perceived. What we find then within these Torah phrases are the persistent callings of the above that seem to be off the stage somewhere but all the while they are imminent and resident within.   The connection is then made via the name that is exalted that accomplishes (the hand) and brings forth the good (righteousness) that is revealed by their (the holy names) perception.   Each time a thought appears it is wrapped around a form. This is to give that thought a context against which it may be measured tracked and pass into greater reflections that illuminate this original thought that embodies the form.   And these points exist at the end of the tephilin like this, The Lord is King, YKVK The Lord was King, YKVK The Lord will be King,” YKVK The names above. Their points are written underneath.   From every name four Names As it is said: (Isaiah 6: 3) And this one (zeh = 12) calls corresponding to the twelve faces of three chayot, to the other (zeh = 12... twelve wings of three chayot. This is the secret of tefillin and tzitzit.

    Section 10a in both Aramaic and an English Translation

    כגוונא דא, יקו"ק מלך יקו"ק מלך יקו"ק ימלך, שמהן לעילא, נקודא דלהון כתיבין דתחותייהו: ד' שמהן תליין מכל שמא ושמא, ועלייהו אתמר (ישעיה ו) וקרא זה לקביל י"ב אנפין דתלת חיון, אל זה י"ב גדפין דתלת חיון, ועל כלהו פני אדם ותפילין הוא פני אדם, ציצית פני חיון וגדפי חיון, ואוקמוהו רבנן שם בן י"ב כל היודעו והזהיר בו כל תפלותיו מתקבלות, ומקורו יוד קי ואו קי, כל י' אנפוי יקוק, א' (יחזקאל א) ודמות פניהם פני אדם, הכא בהאי שמא רזא דתפילין וציצית: ת"ח כל הוי"ה דאיהי ה' על י' ה' על ו' נוקבא, כל הוי"ה דתרין ההי"ן כחדא באמצע אינון אחיות, כגוונ' דא יקק"ו, כל הוי"ה י"ו כחדא באמצע היו"ה (נ"א הוי"ה) אינון אחים, (דברים כה) כי ישבו אחים יחדו, תרין ההי"ן כחדא, (רות א) ותלכנה שתיהן, י"ו רחוקים דא מן דא או קרובים דא מן דא, עלייהו איתמר(ישעיה נז) שלום שלום לרחוק ולקרוב וגו', דהיינו קרבן עולה ויורד יקק"ו, ה' דאיהי אימא עולה, סליקא לגבי י' היא העולה, ה' דאיהי ברתא נחיתת לגבי ו', וירד מעשות החטאת, על כן יעזב איש את אביו ואת אמו וגומר, והאי איהו קרבן עולה ויורד, חמש אשות סלקין, וחמש נחתין: לית הוי"ה דלא אחזי על רזא עלאה, קוק"י כד נוקבין שלטין על דכורין, דינא אחזי בעלמא ומיתה ועוני, ודא איהו רזא דהפך משה שמיה וקטל למצרי, דאתמר ביה ואמרו לי מה שמו מה, ומשה הפך ליה כגוונא דא מה שמו מה לי הוה"י, ונקודה הוהי, מצרי דמזלזל בשמיה ואמר מה שמו, מה יכיל למעבד לי, לקטיל ליה ביה, ואם אתוון בסופי תיבות נקודין אינון מראשי תיבין: תקונא ה', בראשית ב"ת ראש"י, אלה ראשי בית אבותם, בת עלה אוקמוהו מארי מתניתין, בת בתחלה סימן יפה לבנים, ואיהי י' מן אדנ"י, מרגלית יקרא כלילא מכל גוונין, דאת י' מן יקו"ק לא תפיס ביה גוון כלל, הדא הוא דכתיב (מלאכי ג') אני ה' לא שניתי, לא ישתני בשום גוון כלל, אלא נהיר מלגאו דגוונין, דשם יקו"ק כנשמתא בגופא דאיניש, או כשרגא בהיכלא: ואת י' מן אדנ"י איהו ספיר, נטיל גוון תכלת ואוכם מסטרא דדינא, ונהיר ביה נהורא חוורא מסטרא דרחמי, ואיהו את י' מן אדנ"י, אודם מסטרא דגבורה, פטדה מסטרא דימינא, ברקת מסטרא דעמודא דאמצעיתא, איהו אל"ף דל"ת נו"ן יו"ד, כלילן מי"ב גוונין, וכלהו משולשין באבהן, משולשין בכהנים לוים וישראלים, קדושה לך ישלשו: כל אבן דגוון דילה חוור נטילת מחסד, ואיהי סגולה דיליה רחימו, ורזא דמלה ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד, אבנא סומקא נטילת מן גבורה, וסגולה דילה למהוי אימתו מוטלת על בריין דעלמא, אבנא כלילא מתרין גוונין חוור וסומק איהו מעמודא דאמצעיתא, ירוק כזהב מסטרא דאימא עלאה, דאיהי תשובה קו ירוק דאסחר כל עלמא: ואית גוון פשוט כפול משולש מרובע, עד דסליק לעשרה גוונין, דנהירין בהון עשר אתוון, דאינון י' י"ק יק"ו יקו"ק, וסלקין אלין עשר לע"ב נהורין, דנהרין בע"ב גוונין: חש"ק חל"ם שב"א קמ"ץ, אינון נקוד צבאו"ת, נצח והוד יסוד, וכלהו נהרין באבנא יקירא מלכות, כלילא מכל סגולות, שב"א גוון סומק דגבורה דנטיל מניה הוד, קמ"ץ גוון חוור, ולא צריך לארכא בהון דהא אתמרו לעילא: ועוד תקונא ו', והמשכילים יזהירו אלין אינון דידעין רזא בפקודא תניינא במלת בראשית, דאיהי אהב"ה, דאיהי:

    10a) The vowel points are the context against which we may view these divine emanations. These vowels are the shadows cast by the holiness giving it an explicit expression while still maintaining the all-encompassing quality of the thought embodied form.   The vowel points assume a special place within the divine names. Below they ascertain the meaning, substance of the emanation and above they act as points of connection above to below and so on. The same thing is true in terms of the letters that are found at the beginnings and endings of words or phrases configuring the divine name in its permutations.   What therefore is the aspect of choice that comes into being? It is the face of a man ruler over all these appellations. The face of man is his configuration the way he is linked above and the determination of his sovereignty below. The head tefillin acts in the manner of the face of man and the straps are wings he rides upon. The arm tefillin are the chayot and their faces as they call to one another the man gives the answer or the direction in terms of which way to ultimately go.   Now meditation into these mysteries gives rise to the establishment of the Name of 12 in that the various forces represented by these faces may be directed accordingly during prayers. This meditation is akin to holding mirrors in the mind that capture or simulate the higher forces interacting to arrange the flow of Shekinah below to activate the emanations that are flowing above in the sense of fixing them into the aspects of the realized prayers.

     

    Tefillin and Tzitzit are the overt garments of prayer their inner significance is the meditative pathway that releases prayer from the potential to the actual.   The divine connections taken from YKV” K the divine name relate together according to the manner in which they are arranged together as brothers, sisters, mother, daughter including within these connections the operation of the sacrifices and their mode of rising above and below called the graded sacrifice.   Thoughts are connected together similarly with each idea ascending and descending to find its settled place via the connecting links that it shares accordingly with other thoughts. What we find in Torah are phrases that reveal these combinations and are the parallel operations of mind in its workings within the physical body to arrange the life experiences that result thereof.   First there has to be the recognition of being or the awareness of being. Then out of this assumption there is the reflection of being which is the endgame of divinity.   You might think that G-d would arise first and all else afterwards, however there must first be an awareness of being. Then that awareness aware of being contemplates the divine, its resident source.   The Egyptian who denigrated the name is the ignorance of that reflection that comes from the awareness of being. The name is that reflection and the confirmation of that awareness of being, the two becoming one simultaneously. What was killed with the name was that ignorance of the awareness of being.   Now these vowel points above are the awareness of being and those below the reflection of that awareness. This awareness of being is demonstrated then by the finding of the letters of the divine name at the beginning or the end of a phrase or word. This is true in general of all Torah study which exists for the purpose of the recognition of the divine in its awareness of being.

     

    The word Bereishis is composed of the words: bat roshi (daughter of my head): (Shemos 6: 14) These are the heads of the house (rashei beit = bat roshi) of their fathers…   The daughter comes first because she is the precursor of sons meaning that we first become aware the deepest (feminine) mysteries within prior to our acting (the male influence) upon these revelations. The illumination of these colors comes from that constant lingering back and forth between awareness of being and its reflection like a candle as the example shows flickers inside of a chamber.   A ruby from the aspect of gevurah, a diamond from the right side, and a bareqet from the side of the central pillar. It is ALe" Ph DaLe" T NU" N YU" D, comprising 12 colors, and all of them tripled by the three patriarchs; tripled by Priests, Levites and Israelites, "Holiness to You they will triple…"   The tripling of the forty-two colors intimated by the three patriarchs, Priests, Levites, and Israelites, and the threefold priestly blessing and ADN” Y Melech, ADN” Y Malach, ADN” Y Yimloch L’Olam Va” ed. The colors that come from this represent the various gradients that appear throughout the multiple dimensions of influence that makes up the worlds without end.   Chesed makes up the composite of all color or everlasting color referenced by “with everlasting love…( Jeremiah 31: 2). This is thought filled with all of its ramifications so that its overflowing quality of love or unconditional acceptance is brought forth.  

    Gevurah signifies the releasing of doubt in its animalistic core so that together this releasing from Gevurah and the overflowing of Chesed comprise the spiraling middle pillar.   Yellow צהוב like gold is from the side of higher mother which is repentance, a yellow line that surrounds the whole world. And there is a color that is simple, that is doubled, that is tripled, that is quadrupled until it adds up to ten colors in which shine ten letters, which are Yud, Yud Hei, Yud Hei Vav, Yud Hei Vav Hei. And these ten add up to seventy two (' A" B) lights that illuminate in seventy two colors.   The color yellow of the higher mother called repentance is another gradient of expression that contains within itself the number series that adds to seventy two from the ten letters, the four groupings of single, double triple and quadruple.   What this shows is that in order for the renewal of thought to take place much must be left behind. This is the purpose of repentance; that is the letting go of negativity in order to pursue the positive nature of things.   The illumination of Malchus shows thoughts passing through the gradients above gradually distilling its purpose below. There is a mirroring of one another finally coalescing in the unified awareness.   And furthermore, Another Tiqun 6: (Daniel 12: 3) And the wise shall radiate…. they are wise who know, the mystery of the second commandment there you find in it in the word Bereishis, - which is ahavah (love) in the 'small counting’ of Bereishis equals 13 Ascending in one weight thirteen here and thirteen there. and this is the love of chesed being 72 in number,

    This relates to the Shem Hamephorash from… (Shemos 14: 19-21) vayis'a vayavo vayeit Here VA" V (complete spelling) is the same numeric value (as ahavah 13) like echad אחד which is one utterance, Then see Bereishis, where they have established, And could it not have been created with one utterance.

     

    Section 10 B in both Aramaic and an English Translation

    לחושבן זעיר בראשית, במתקלא חדא סלקין (דא בדא, דא תליסר ודא תליסר), ודא אהבת חסד, דאיהי ע"ב בחושבן, לקבל שמא מפרש ויסע ויבא ויט, דביה וא"ו כחושבן אחד, דהיינו מאמר אחד דאיהו בראשית, דאוקמוהו עליה והלא במאמר אחד יכול להבראות, והאי איהו רחימוי דמאריה, מאן דמסר נפשיה באחד, ברחימוי דמאריה, ובגין דא ואהבת את ה' אלהי"ך, אפילו נוטל את נפשך, דאם חביב עליה נפשיה מגופא לכך נאמר ובכל נפשך, ואם חביב עליה גופיה מממוניה לכך נאמר בכל לבבך, ואם חביב עליה ממוניה מגופיה לכך נאמר בכל מאדך, במה דחביב עלך מסור ליה ברחימו דמארך בעת צרה: ודא איהו נסיון דעתידין ישראל לאתנסאה בשבעין שנין דגלות בתראה, דעני חשוב כמת, וכאלו נטלין נפשיה, גופא ונפשא וממונא כלהו שקולין, במה דחביב עליה מסור ליה ברחימו דמאריה, ובההוא זמנא אתקשר במלת אהב"ה דאיהי בראשי"ת, וכאלו ביה ברא עלמא, ומאן דלא מסר נפשיה או גופיה או ממוניה ברחימו דמאריה בשעת השמד, כאלו אחזר עלמא לתהו ובהו, ובגין דא קרא סמיך ליה והארץ היתה תהו ובהו, ומאן דמסר נפשיה וגופיה וממוניה בשעת השמד ברחימו דמאריה, דא אתקרי רחימא דמאריה ודאי, ובההוא עלמא לית לעילא מניה: ואהבת ה' איהי מלכות, כלילא מכל ספירן, ואיהי פקודא דקודשא בריך הוא בכל תרי"ג פקודין, ובגינה אתמר מדוע אתה עובר את מצות המלך, ואיהי בנין עלמא, שפחה בישא איהי חורבן עלמא, ובגין דא אתמר בה והארץ היתה תוהו ובהו, ואיהי רצועה בידא דקודשא בריך הוא לאלקאה ביה חייביא: ובגין דא מאן דרחים לקודשא בריך הוא מגו נפשיה או גופיה או ממוניה, דינטיר ליה קודשא בריך הוא, הא רחימו דיליה תלויה בההיא דיהיב ליה, ולאו עקר רחימו (דיליה), דלאו איהו האי רחימו, דאם נטל ממוניה או גופיה (או נפשיה) כפר ביה, לאו איהו עקר רחימו, עד דמסר נפשיה ברחימו דמאריה, ואם כל תלת שקולין לגביה, ימסור לון כלהו על קדושת שמיה ברחימו, והאי איהו עקרא דרחימו, דאיהי אהבת ה' מלכות, דאיהי אהבת חסד, דיראה מסטרא דגבורה איהי, ומחסד איהי מלכות אהבת ה' כמה דאתמר, מגבורה איהי יראת ה': ואורייתא דאיהי תרי"א מתרוייהו אתיהיב לישראל ודא עמודא דאמצעיתא, מסטריה אתקריאת מלכות תורת ה' (תמימה), ואיהי מצוה דיליה בכל תרי"ג פקודי דתליין משמיה, דאינון שמ"י עם י"ק שס"ה, זכר"י עם ו"ה רמ"ח, היא בצלמו כדמותו: ועוד תקונא ז', והמשכילים יזהירו אלין דידעין במלת בראשית פקודא תליתאה דאיהי ברית מילה, והיינו בראשית ברי"ת א"ש, וברית איהי י', ועם א"ש אתעביד אי"ש, ואוף הכי את ה' עם אש איהי נוקבא, ועל תרין אישות אתמר בקדמיתא כתנות אור, דבהון עקבו מכהה גלגל חמה: והיינו בורא מאורי האש דאינון בהבדלה, י"ה מן איש ואשה, בתר דחאבו ויעש ה' אלקי"ם לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם, והיינו בורא מאורי האש(אשה),, ודא עור של נחש, לאתדכאה במה דחאב, ובגין דא צדיקים דנטרי ברית שוב אינם חוזרים לעפרן, דאיהו עור משכא דחויא דאתברי מעפרא, דאתמר ביה ונחש עפר לחמו: ובגין דא מאן דלא נטיר ברית אתדן בחבוט הקבר בההוא עפרא, ואלין אינון דגופא דלהון אינון לון קבר בחייהון, דדוחקין לון שעתא בכל יומא, ובמלאכה דלהון דאתבקע דמא בצפרניהון, ובגין דא תקינו לאחזאה צפרנים בהבדלה, דהוה אדם מלובש בכתנות צפרנים, דהוו נהרין כענני כבוד:

    10b) Therefore is this unity (echad) found in the transformation of the divine name via the divine names found in Shemos 14: 19-22 into the seventy two three letter combinations. There is a distillation and then a putting together as it should be since the end result of Torah study requires both for the enlightened to profit from their journeys within the mysteries.   Out of Bereishis comes the incomparable. There are two that become one. This is template of resolution. It is the awareness of being recognizing the creator of being simultaneously and yet also as in two that become one. When our purpose is constant unity then neither our money, nor our body nor our soul may interpose themselves to subvert this most basic of realities. There deep within is the eternal veracity of existence and the verification of its unity.   It is only through the unification of Consciousness that the void is bridged. This bridge can be as simple as the linking of phrases and their letters or as sublime as the addition of the letters of a phrase in Torah that brings a new insight. We may only grow by reflection of the unity within.   The order of Consciousness is in its connections. Without these connections thoughts are disparate leading to the chaos of separation. This is why he whose love for his Master transcends all is a lover of the unity that adheres to all and through these attractions the connections are established above and below.   Malchus represents the continuity of the union between above and below or the thought and its expression. It is only through this continuity that the world is built.   Conversely the bad maidservant does not attend to her duties meaning she is not connected to the ones she serves and this is the meaning of chaos in thought when we do not constantly seek connection that uplifts and unifies while promoting the expression of that thought which is characterized by Malchus.   It is the unity of purpose that is end result contained in the beginning. This is the primary love.   The perfection of Torah is contained within the name which gives rise to the 613 precepts. Therefore do we find the image and its reflection in the central purpose or pillar that culminates in Malchus.   The covenant is the connection between man and G-d and further this connection derives all manner of meaning including the fires that bring forth man and woman. The fire that makes man is the idea of action moving towards its source and the fire that makes woman is the acceptance that merges with its source and then shows forth its reflection.   Protecting the covenant means to protect the unifying principle. When the thought that misleads is transformed into the thought that protects; this is the covering that allows the illuminations (the ideas that promote connection) to remain undeterred by the sin of separation.   As previously stated unity is the overriding principle within and without. Those who seek to distance themselves from unity are pursued relentlessly by it throughout their lives and would suffer the most during chibut hakever. Those that give in to the unity via mitvzos and right action come to know its ways so that even in death it is unity that they are cooperating with in effect working in concert with the process of chibut hakever.

    And he (Ha Kodesh Barachu) became separated from them; (havdalah) (Shemos 3: 7) …and they knew that they were naked… - from them,  

    Section 11a in both Aramaic and an English Translation

    ואיהו בהבדלה מינייהו, וידעו כי ערומים הם מנייהו, בגופא ונשמתא ורוחא ונפשא, ערומים מכתנות אור, דאינון מאורי האש, ובגין דבשבת אתחזא לון באדלקת שרגא דשבת בתרין פתילות דאש, ובמוצאי שבת יתעברון מנייהו, תקינו למימר במוצאי שבת הבדלה באש: ובגין דבשבת ויומין טבין מתלבשין נשמתין בכתנות אור, אמר הנביא על כן באורים כבדו ה', ואוקמוהו רבנן כבדוהו בכסות נקיה, מיד דאמר מלין אלין אשתטחו קמיה כלהו בני מתיבתא, דלית חדוה בינייהו כחדוה כד אתחדש בינייהו רזא דאורייתא: ובגין דא מאן דנטיר ברית אש, קרי איש צדיק תמים, ואות י' דשדי איהי חוליא על צואר דש"ד יצר הרע, חוליא דשלשלאה, ובגין דא רשים שד"י בברית, ורשים במזוזה, דמזדעזעין כלהון מהאי שלשלאה, דאיהי אות שבת, אות ברית, אות יומין טבין, אות תפילין: ומיד דאיהו תפיס ביה יצר הרע דאיהו ש"ד, נטיל בר נש חרבא דאתמר בה רוממות א"ל בגרונם, דאיהו י' רישא דחרבא, ו' גופא דחרבא, ה"ה תרי פפיות דילה, ושחיט ליה, ובגיניה אתמר הבא להרגך השכם להרגו בצלותא, דאתמר בה וישכם אברהם בבקר: ועוד קריאת שמע איהי רומ"ח, כלילא משית תיבין דיחודא, ומרמ"ח תיבין עם ה' אלקיכ"ם אמת, והוא קירטא, והא אתמר חמש אבנין ה', דאתעבידו חד אבנא באת י', וקטל בה ליצר הרע, ובאן אתר איהי קירטא בתפילין, חוט דקלע דכריך ביד דא רצועה דיד, דאיהו כחוט דזרקא, ואיהי קריאת שמע, קשת דזריק חצים מסטרא דברוך שם כבוד מלכותו, וברכות לראש צדיק, דאיהו קשת הברית: רומחא דא עמודא דאמצעיתא, בחמש אצבעאן דיד, דאיהי ה' תתאה, ואיהי לימינא דחסד, דרגא דאברהם דחושבניה רמ"ח, ועם ו' דעמודא דאמצעיתא אתעביד רומ"ח, קלע ה' עלאה לשמאלא, י' אבנא דקלע, י"ק דתפילין, וכלא י"ק עם שמ"י שס"ה, זכר"י עם ו"ה רמ"ח: ומאן דאיהו נטיר י' בתמניא יומין דמילה, בתמניא אלפי תחום שבת, בתמניא פרשיין דתפלי, איהו נטיר מכל מזיקי דתחות ידא דיצר הרע, דאיהו ממנא על שתין רבוא, כל שכן מאן דקשיר ליה בשלשלאין וקטיל ליה: ועוד ברית דתקינו ליה מנא בעפרא, לשדיא לה בעפרא, ודם דאטיפין מניה, אתחשיב ליה כאלו עביד ליה עולה, וההוא עפרא לתקנא ביה מזבח אדמה, ודם דברית כאלו דבח עלה עלוון, הדא הוא דכתיב (שמות כ') מזבח אדמה תעשה לי וגומר, ושזיב ליה בההוא עפרא מחבוט הקבר, ובדם מילה שזיב ליה משחיטת מלאך המות: ואם ההוא דקביל ברית איהו ממזר, ההוא עפרא תקין ליה לחויא, דאתמר ביה ונחש עפר לחמו, ואיהו מן האדמה אשר אררה ה', דאתמר בה ארורה האדמה, ואיהי עפרא מהאי דאתמר בה והארץ היתה תהו ובהו, דאתמר בה והארץ כבגד תבלה, עמיה יהא חולקיה, כאלו קשיר ליה למיעבד עולה לעבודה זרה, דההוא בן או בת אינון פסל ומסכה, ועל דא אתמר אשר יעשה פסל ומסכה, ואתמר ושם בסתר, בסתרו של עולם, ואמר כל העם אמן, דההוא בר מנחש הקדמוני איהו, דגרים מות לאדם ולאתתיה, דאתמר ביה ארור אתה מכל הבהמה וכו': קליפה דערלה דכסי על י', אית לה תלת קליפי כגלדי בצלים דא על דא, ואינון קליפין דאגוזא, דאתמר עלייהו והארץ היתה תהו, דא קו ירוק קליפה קדמאה דאגוזא, ובהו אבנים מפולמות, דא קליפה תנינא דאגוזא קשה כאבן, וחשך קליפה תליתאה, ובהון:

    11a) The mystery of Havdalah is the recognition of the gradient of light that is added on Shabbat and taken away thereafter reminding us of the separation that occurs in the Garden of Eden following the unmasking of form from its spiritual sheath. By extension the covenant of circumcision is the removal of the veil that shields the light making the membrane once again permeable.   For Consciousness this is the thought that covers or obscures the true light of wisdom. It is the line of demarcation between the rising of Shekinah and its suppression. This is why the holidays including Shabbat shine with a special light.   The evil inclination represents the thought that takes you away from the contemplation of holiness.

    Conversely the prayers are what bind you to holiness. It is the YHV” H that is at the center of holiness and this is what destroys or slaughters the evil inclination.   It is during the recital of the SHEMA that the spear of unity slices through the chaos of the evil inclination and resolves the shattered pieces into the unity that is called “true.”   The metaphors of sling, tephilin, Shema and ammunition have to do with the parsing of thought that takes place when we eliminate the negative attractions that the world accrues to us in our unconscious state. When we make a conscious effort to ameliorate these thoughts we do indeed break through that attraction in effect replacing the subconscious impulse with our conscious intention symbolized by the SHMA.

     

    The spear or the Vav of the middle pillar mimics the actions of thought that centers itself on the deepest relationships that are established within prayer. Most notably it is our recognition of this relationship that is active in awakening our intention to remember the underlying mystery of thought.

    It is one thing to understand the relationships within Tefillin and its adherence to the covenant; it is another thing to become aware of the practical aspects of these relationships in our daily affairs.   Now here is a deep mystery; the covenant the earth the foreskin the soil the blood and the altar and the saving from the angel of death are connected. Here we are making a connection (covenant), and then a dissolution (circumcision) the veils are parted and the earth or the result of intention is given life or spirit (the blood). This prevents the angel of death from ever coming near. The altar is the attention we give to our higher thoughts constantly weaving them ever higher and deeper into the fabric of our souls.   In the covenant (circumcision) what is taken away is the ability for the dominance of the evil inclination. Once taken away anytime it accrues it may be death with by shedding its skin as a snake sheds its own skin leaving the shell behind. Creation proceeds much in the same manner discarding its failed experiments for those that promote rather than destroy creation’s purpose.   The evil inclination exists in this world because of the thoughts that have been left over from the chaos of its creation. These thoughts include those errant thoughts of the father that would unduly influence the child if not for the ritual of circumcision that acts to wipe clean the slate of birth to promote the natural state of innocence. The snake (that which is trod underfoot) is the remnant of those thoughts and must be in effect ritually slaughtered time and again.   Kelippos are those thoughts that failed to unite with their maker and exist in short cycles of embodiment only to lose their form due to the their lack of coherence to any unifying principle. This is the first husk or tohu.   The second husk or the void wherein there is the breaking apart of the tenuous attractions that causes the instability in the first place. The third husk or the darkness refers to that state of being where the nothing becomes compacted and suddenly becomes something i.e. “the light.”   (Vayikra 19: 23) …three years shall it be as forbidden unto you; it shall not be eaten. And, as to the fruit it is: (Vayikra 19: 24) And in the fourth year all the fruit thereof shall be holy, for giving praise unto the LORD. And of them, from the aspect of the foreskin four entered Paradise. Three who ate those husks and died. A fourth lived who ate the fruit and discarded the husk like Rabbi Meir who ate the inside of a pomegranate and discarded the shell.

    Section 11 B in both Aramaic and an English Translation

    אוקמוהו רבנן אין דורשין בעריות בשלשה, שלש שנים יהיה לכם ערלים, ולקבל מוחא איהו ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים לה': ובהון מסטרא דערלה ארבעה נכנסו לפרדס, שלשה אכלו מאלין קליפי ומתו, רביעאה אכל איבא וזרק קליפין וחי, כגוונא דא אתמר רבי מאיר רמון מצא, תוכו אכל קליפתו זרק: וכגוונא דאלין קליפין, אינון קושיין דחפיין על הלכה, דאיהי מוחא מלגאו, ולית בר נש יכיל למיכל בנהמא דאורייתא, דאתמר בה עץ חיים היא, עד דזריק קושיין מהלכות, ואית הלכה דכל קושיין דילה אינון כאילנא, דקליפה דיליה וקנה דיליה ועציו ועלין ואיבא כלהון שוין למיכל, ועליה אתמר נרד וכרכום וכו', ובגין דא לאו כל קשיין שוין: פקודא רביעאה במלת בראשית, דא אורייתא, דאתמר בה ה' קנני ראשית דרכו, ודא שכינתא תתאה, דאיהי ראשית לנבראים, ואיהי אחרית לחכמה עלאה, ובגינה אתמר מגיד מראשית אחרית: כד אתנטילת מכתר אתקריאת עטרת תפארת, עטרה בראש כל צדיק, תגא דספר תורה, ובגינה אתמר כל המשתמש בתגא חלף, כד אתנטילת מהאי חכמה עלאה דהיא ראשית, אתקריאת על שמה, וכד אתנטילת מבינה אתקריאת על שמה תבונה: וכד אתנטילת מחסד, אתקריאת תורה שבכתב דאתיהיבת מימינא, דכתיב (דברים ל"ג) מימינו אש דת למו, וכד אתנטילת מגבורה אתקריאת תורה שבעל פה, דהכי אוקמוהו מארי מתניתין, תורה שבעל פה מפי הגבורה ניתנה, ותמן גבורים עומדים בפרץ, ולא יכיל למיקם בה אלא גבור במלחמתה של תורה, גבור ביצרו: וביומא תליתאה נחיתת לעמודא דאמצעיתא על ידי משה, הדא הוא דכתיב (שמות י"ט) ויהי ביום השלישי בהיות הבקר, בתרי לוחי אבנין, נצח והוד, הדא הוא דכתיב (שם ל"ב) כתובים משני עבריהם, ואינון תרין נביאי קשוט, ומסטרא דעמודא דאמצעיתא אתקריאו נביאי האמת, ושכינתא תורת אמת, הדא הוא דכתיב (מלאכי ב') תורת אמת היתה בפיהו, ואתקריאת מראה דנבואה, ורוח הקדש מסטרא דתרווייהו: וביום השביעי ניתנה, דא צדיק יסוד עולם, ובדרגא דיליה מלכות מליל עמהון, והא אוקמוהו, לי' מלכין שמא לא יוכלו לדבר על פה אחד, נגע בבת, וכלל בה כל הי', ודא י' ב"ת אחת תחות ה' מן אלקי"ם, י' מן אדנ"י, י' מן שד"י, כלילא מכל כנויי"ן, ומכל הויי"ן, כגון קוק"י, או כוותיה, דיהא י' תחות ה', בכל שם דכנו"י והוי"ה איהי נוקבא: ובגין דאורייתא מינה אתיהיבת, אמר למשה וראית את אחורי וכו', דלית נביא וחכם יכיל לעאלא לעילא פחות מן דא, ובגין דא אתקריאת מפתחות החיצוניים אנפין דילה, ואנפין דלגאו מפתחות הפנימיים, והא אתמר לעיל, דאם בר נש לית בידוי מפתחות החיצוניים במאי ייעול, ובגין דא אתמר בה, זה השער לה': ובגין דלית השגה לנביא וחוזה וחכם פחות מינה, אמר הנביא כה אמר ה' אל יתהלל חכם בחכמתו וכו', כי אם בזאת יתהלל וכו', וידוע אותי, ובגין דא יעקב אוליף לה לבנוי, ויהיב לון קבלה מינה, הדא הוא דכתיב (בראשית מ"ט) וזאת אשר דבר להם אביהם, ודוד דהוה ליה קבלה מינה, אמר לגבה אם תחנה עלי מחנה וכו', רמיז לה בהאי תגא, וסליק מחשבתיה לגבה, ואמר לא יירא לבי וכו': ואהרן דהוה ליה קבלה מינה, לא הוה עאל לפני ולפנים פחות מינה, הדא הוא דכתיב (ויקרא ט"ז) בזאת יבא אהרן אל הקדש, דהוה ידע דאיהי עקרא דכלא, דאיהי קרבן לה', עולה לה', אשה לה', וישראל דהוה לון קבלה מינה, לא בעו מקודשא בריך הוא משכונא אחרא:

      11b) The fruit of the light is the brain that discerns its own innate connection within and without. It is like the passing of the idea through until Binah where its bursts into being overflowing with abundance of becoming symbolized by Chesed the fourth Sephirah. This is the fruit of holiness.   The three who ate the husks partook of the gleanings of wisdom and yet did not perceive its kernel could never be at peace since the unity was not coherent. In contrast the one, Rabbi Meir who ate of the kernel perceived the higher wisdom and learned the pathways of unification.   The rules of halakhah are in a similar way compared to the deeper meanings that occur in the various levels of interpretation of these laws.   The fourth commandment alluded to is seeing the end inside of the beginning. The lower Shekinah symbolizes the current that is realized via Malchus as a result of its flowing forth initially from Chokmah.

     

    Although the focus seems changed the subject is still the unraveling of meaning. The Torah is taken from Keter representing a shell in itself and yet there is the reflection in Tipheret called the crown of glory that is brought about by the righteous one. To exploit the crown is to only see the surface of meaning and not all of its layers including its kernel.   There is then the oral (from Gevurah) and the written Torah (from Chesed) both of these layers of meaning that have been perceived.   All of these layers of Torah adhere to each other and interpenetrate one another. The central pillar is the connecting link out of which Shekinah flows. It is therefore called by its aspects and yet it retains its truth throughout.  

    This expression of the ‘Torah of truth’ is its opening signified by the female and represented as well in the drop down configurations of the divine name joining within each other.   Subsequently the Torah is given via its opening meaning that the level of meaning called Malchus is the direct reflection of above albeit the back of that reflection or “achora’I.” The gate of YKV” K opens at first with the outer keys which are the Sephiros leading from Keter through Malchus. The inner key is the kernel that is sought.

    The journey of wisdom then is to seek this kernel past all of its layers in effect becoming the receptacle for this kernel. This internal becoming of the receptacle for the kernel of meaning is the essence of Kabbalah. It is the answered question that rises above.   David understood that only by letting go could he go further within. He realized that the essence of thought is to become conscious of its kernel or source emanation. He recognized that all was taking place within.   Shekinah is the fire offering that takes place via the fire of consumption. This consumption is the unification of a series of revelations that literally brings about the fire that is within that is the holiness or connecting link with the source emanation.   Upon that which is received (Kabbalah) Israel asks no other surety from Ha Kodesh Barachu But for Zot to redeem them from exile.   Here is what is said: (Vayikra 26: 44) And yet for all that (zot), when they are in the land of their enemies.

    Section 12 A in both Aramic and an English Translation

    דיפדון לון בגינה מן גלותא, אלא זאת, הדא הוא דכתיב (ויקרא כ"ז) ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם וכו', ונביא אמר בגינה כד חזא בנבואתא דוחקא דישראל תקיפא, אמר זאת אשיב אל לבי וכו', וזאת ליהודה ויאמר: איהי מרגלית כלילא מכל גוונין נהירין, דאינון נהירין מגרמיה, וסגולה דיליה בכל נקודין דאתוון וטעמי, בכל שם ושם, מסטרא דחל"ם, איהי סגולתא: חלם מלא בוא"ו, סליק באתווי אקי"ק, ותלת ניצוצין י'י'י' כחושבן יקו"ק, דאיהי כ"ו וארבע אתוון סליק לחושבן יקו"ק אקי"ק נ"א, ברזא יקו"ק די'י'', וסגולה דיליה א"ל נא רפא נ"א לה, אנא ה' הושיעה נ"א, אקי"ק כ"א, כ' כתר, א' אין סוף, אין קדוש כה' וגומר: וחול"ם סגולתיה לחלמא, דביה אתמר ויחלום והנה סלם מצב ארצה וכו', ועוד חול"ם מוחל עונות ישראל, חלם חסר איהו ה"י מן אלקי"ם, תלת ניצוצות ל' מן אלקי"ם, אשתאר א"ם, דאתמר בה כי אם לבינה תקרא, ולאו צריך לארכא בנקודי, דהא אתאמרו: דבר אחר והמשכילים, אלין דידעי בפקודא חמישאה במלת בראשית, יר"א שב"ת, אזהרה דיליה דלא לחללא ברתא דמלכא בט"ל מלאכות, דאינון ארבעים מלאכות חסר א', לקבל ארבעים מלקיות חסר חד, רצועה לאלקאה איהי שפחה בישא, שעטנז, כלילא משור וחמור, דאמר יעקב ויהי לי שור וחמור, על כל דבר פשע על שור על חמור, דאין מלקין בשבת, דלא שלטא שפחה בישא על עלמא, ווי ליה למאן דאשליט לה על עלמא: ובגין דא את שבתותי תשמרו, דא בת יחידה, דאיהי שמירה אחת לשבתות הרבה, בה תליין כל שמירתן דעשר ספירות, דאתקריאו שבתות הרבה, ושמרו בני ישראל את השבת, דא בת יחידה, דאיהי שמירה לישראל בכל שבת ושבת, ומאן דמחלל לה לאו איהו נטיר מקודשא בריך הוא, ולא עוד אלא דאתמר בה מחלליה מות יומת, מאן דאעיל ברשות דילה שפחה חללה זונה, דרשות דילה איהו תחום שבת, כגוונא דתחום וגבול דימא, דאתמר שמתי חול גבול לים, ומאי ניהו והיה מספר בני ישראל כחול הים, ולית ים אלא אורייתא, (ושבת שקילא לכל אורייתא): מאן דאעבר עלה כאלו חזר עלמא לתהו ובהו, ובגין דא קרא סמיך ליה, והארץ היתה תהו ובהו, דאיהו חול לים, כחוליא דשלשלאה לכלבא, מאן דאפיק ליה משלשלאיה, גרים כמה נשוכין דיסורין דנשיך ליה, ובגיניה אמר דוד הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי, ודא סמא"ל, דאיהו תפיס בקולר, מסטרא דאלין דקשרין ליה באות דתפלין, ורצועה בקשר על דרועיה, וקשור בתרין רצועין על קרנוי, דאיהו שור מועד, ואיהו תפיס בקולר דשלשלאה דשבת: ושכינתא שבת יחידה, איהי רשות דיחודא דעלמא, דאיהו גבהו עשר אתוון דשמא מפרש יו"ד ק"א וא"ו ק"א, ורחבו ארבעה יקו"ק, ענ"ג שבת בהפוכא נג"ע, מאן דאית ליה ולא מקיים ליה, אתהפך ליה לנג"ע צרעת, שפחה דחריבת ביתיה, ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו, ודא הוא עניותא, דאיהו באתר דנגע צרעת, חזר בתיובתא וטהרו הכהן, דא מיכא"ל כהן גדול, ממנא תחות יד חסד: ענ"ג איהו נ"הר יוצא מע"דן להשקות את הג"ן, דאיהו עדון נשמתין, ו' נהר דנפיק מעדן, מבין י"ק, ולית עדן אלא כתר עליון, דאיהו מופלא ומכוסה, ובגין דא אתמר בעדן עין לא ראתה אלקי"ם זולתך, להשקות את הגן דא ה' תתאה: ארבעים מלקיות חסר חד כחושבן ט"ל, מאן דנטיר לה מנייהו, נחית ט"ל עליה, דאיהו יו"ד ק"א וא"ו, ט"ל להחיות המתים, (הדא הוא דכתיב כי טל אורות טליך, ומיד וארץ רפאים תפיל), ועליה אוקמוהו רבנן דמתניתין, כל העוסק בטל תורה טל תורה מחייהו, (וכל מי שאינו עוסק בתורה אין טל תורה מחייהו):

    12a) Speaking of “this” refers to the kernel of which all inquiries are directed towards. This kernel is the destination and its starting point. It is through the operation of Shekinah that “this” is revealed.   In all inquiries including the Sephiros themselves and the vowels points, the cantillation notes all reveal what “this” is now specifically seen from the aspect of Cholem.

      The numerical equivalent of words and phrases regardless of their method of reckoning exists purely for the relationships that may be shown in their comparisons. These relationships point to the various aspects of the divine in all things.

     

    The ladder from Shemos 28: 12 refers to the vowel points but also indicates the redemption of Israel since by rising above we negate the effects of the yetzer hara concentrating thereby on holiness and making that the object of our intended meditation.

    The fifth commandment is to hold sacred that holiness which comes about through prayer. Its focus is therefore internal and does not embrace the outer world against which the thirty-nine prohibitions are to guard against. The sacred daughter is prayer and the result of prayer that is a cognizance of Shekinah that is the current upon which prayer travels.

    Shekinah flows through all ten of the Sephiros which are called the ‘many Sabbath’s. Holiness transforms itself into the object of its awakening.   The mystery of the observance of the Sabbath is spoken of and compared to the limits and borders of the sea. Our thoughts reside within that sea called Consciousness numerous beyond counting and all of them like the children of Israel are sacred to Hashem. They (our thoughts) are the Torah of our lives. Now if we are not mindful of these thoughts (during the Sabbath or the time of reflection) then what is their purpose?

     

    The Sabbath is the time of cohesion or the coming together of thought into a unified whole and is indeed the time and space for this covenant of unity wherein we reflect upon our thoughts in order to make sense of them and to unify them above. During the Sabbath we bind those thoughts that has been issued in error or the “warned ox.”

      What is the result of such unification and such binding? It is the awareness of Shekinah that is revealed in the divine name.

      Therefore the delight of Shabbat is in fulfilling the recognition that we are tied intimately to our Consciousness and that we make repairs to that consciousness by binding and purifying the bad and opening ourselves up to the good that we have been thinking about. It lies within our domain to both rise above and to overcome within. When we rise above consciously we unify with that which is continuously rising above symbolized by Chesed.

      Now the river that emerges is Shekinah the unifying current that waters the garden, which is in effect our Consciousness. The only thing we can compare this connecting influence is to the holiness above about which we have no comprehension of other than as an experience of faith. It is called muphia because we cannot conceive of a thought that would emanate from there even though we are the recipients of this higher flow. We say yes there is and then let go becoming the channel for this irrigation which is of the fields of mind that are nurtured by holiness.

      A curious phenomena occurs during Torah study when we make the leap of faith from one part to another sensing and then knowing with an innate certainty the connections that we have just established. These moments of awakening are powered by this dew that is a drop of Shekinah making you aware of its essence and giving you a taste of holiness. It is this dew that opens the mind for its highest awakening literally bringing into being those pathways via which you travel in the realms of holiness.  

    And furthermore (Daniel 12: 3) And the wise will shine…. In the sixth commandment found in the word Bereishis Bayit is there. This is what is said (Psalms 84: 4) Yea, the sparrow hath found a house (bayit), and the swallow (dror) a nest for herself, where she may lay her young;

    Section 12 B in both Aramaic and an English Translation

    ועוד והמשכילים יזהירו, אלין דידעין בפקודא שתיתאה דאתרמיזת במלת בראשית, בי"ת תמן, דאתמר עלה גם צפור מצאה בית, ודרור קן לה, והא ינוקין ידעין דדרור קן לה, ואתי דוד למימר ברוח קודשא, אלא דא מצות קן צפור, דאית ביה כמה רזין, ועליה אתמר גם צפור מצאה בית, דכתיב בגינה (ישעיה נ"ז) כי ביתי בית תפלה, דא בי כנישתא, ודרור קן לה דא בי מדרשא, אשר שתה אפרוחיה אלין מארי תורה, מארי משנה, מארי קבלה, דבגינהון לא זזה שכינתא מישראל: בראשית ברא אלקי"ם, פתח רבי שמעון ואמר, והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע, (והמשכילים) אלין אתוון, דאינון לבושין דאורייתא, מרקמן מכל גוונא דנורא, חוור וסומק וירוק ואוכם, ומנהון אתפרשן לכמה גוונין: וכלהו גוונין, אינון מרקמן במשכא דגופא דבר נש דאיהו בגנתא דעדן, ורקיעא באלין אתוון איהו מצוייר ומרוקם, בגין דבהון אתברי: יזהירו אלין נקודין דנהרין באתוון, ובהון נהירין כוכביא ברקיעא בגנתא דעדן, וכלהו נהירין בעיינין דגופא בגנתא דעדן: כזהר אלין טעמי אורייתא, דבהון מתנהגין אתוון ונקודי, ובההוא גופא דגנתא, כזהר דא נשמתא, דאיהי תנועה דאתוון ונקודי, דנהרין באנפין ובעיינין, ונפשא איהי כללא דאתוון, ואיהי שתופא דגופא, רוחא איהי כללא דנקודי דנהרין בעיינין: קם סבא חד פתח ואמר, בוצינא קדישא, כמה חיילין נטרין לך בגנתא דעדן, כמה משריין דמלאכין מסתכלין ממשקופי רקיע בגינתא, בזמנא דתעול תמן, וכלהו מסתכלין בך, וגוונין דרקיעא בך יזהירו, בגין דבך נהרא שכינתא, דאיהי זהר הרקיע, וגן איהו סתים וחתים, עד דתיעול ביה שכינתא, הדא הוא דכתיב (שיר השירים ד') גן נעול אחותי כלה: וגוונין לא נהרין ברקיעא עד דיעול תמן קודשא בריך הוא, ומיד דיעול תמן, אתמר בהון נפתחו השמים ואראה מראות אלקי"ם, מאי מראות אלא מ"ר או"ת, מר דאתמר ביה מלאכי שלום מר יבכיון, ואיהו אות בצבא דיליה, ליה מתפתחין רקיעין, וביה נהרין כל גוונין דלהון, וכען בוצינא קדישא קום נהיר גוונין דרקיעא באתוון דאורייתא, ונהיר כוכביא בהון בנקודי, כזהר דא כורסיא יקרא, דכל נשמתין קדישין מתמן אתגזרו: קם בוצינא קדישא, פתח כמלקדמין, ואמר והמשכילים יזהירו אלין אתוון, דכלהו כלילן באת ב' מן בראשית, ב' איהי בית, בי מקדשא, דתמן בה נהרין כל אתוון, ראשית נקודה בהיכליה, כגוונא דא ב, עלה אתמר כל כבודה בת מלך פנימה, תשע נקודין תליין מינה, (ואלין אינון דאתגליין ואינון ספירן דתליין מניה), ואיהי ספיר גזרתם עשירית לון: ואלין אינון דנהרין באת ב' דאיהי בי מקדשא דלעילא, וספירים אתקריאו על שם השמים מספרים כבוד א"ל, ולבתר דאינון מספרים כבוד א"ל, אתקריאו עשר ספירות בלי מה, ונחית בהו יו"ד ק"א וא"ו ק"א לאנהרא בהון, דעל שמיה אתקריאו, וכלהו נהירין באתוון אלין ספירן, ואתוון די בהון אתבניאת דאיהי ב', כגוונא דא, ודא איהו רזא דמלה בחכמה יבנה בית: וביתא דא אית ליה תלת גגין, ואינון תלת עמודין דסמכין לה, ואינון ו'ו'ו', עלייהו אתמר ווי העמודים וחשוקיהם כסף, תלת עמודים אלין תלת אבהן, דסמכין לביתא דאיהי שכינתא, וחשוקיהם אלין תרין סמכי קשוט, דאתמר בהון יכין ובועז, ועלייהו ביתא קיימא, והבריח התיכון דא נקודה מלגאו, דסתים מלגאו, מבריח דא ו', אתפשטותא:

    12b) The concept of dror or bird and its nest or the bird its house refers to the idea that out of chaos the natural state of being is to produce order. This is to say that if a dror bird will have its nest how much more so will we build our house of prayer or house of study.   It is the agency then of the masters of Torah, Mishnah and Qabalah to continuously elicit the response of Shekinah building pathways within that open the soul to its own holy connection.  

    Creation proceeds via the letters that are woven inside of the Consciousness of the primordial person, the archetype that is coexistent with Gan Eden. These letters are made up of the colors (intention) of a person which then determines the events that come into being.  

    The vowel points accentuate the intention (colors) that makes up the background or firmament through which all that we see appears.  

    The cantillation notes are the vehicles. They carry the letters with their colors and vowel points to the destination the is envisioned.  

    All that we find is because of the active awareness of Shekinah that awakens through our Torah inquiry. We begin this process when we are open to Shekinah, which then illuminates the mysteries we are pondering.

    Mar’ot or visions called by extension the bitter sign are transformations of consciousness that take place upon the realization of Ha Kodesh Barachu. It is as if at first an ordinary piece of quartz is transformed by shaping it into a prism that then reveals the colors already present.

    The letters are the building blocks of Creation. First the bayit is built through visualization. In this visualization this house or temple contains the Sephiros within it that connects in active emanation flowing from the point within the Beit, the dagesh, which turns out to be Keter the sapphire that emanates the holiness from within. The ‘wise that shine’ do so in like manner from the inspiration of the ‘Holy Lamp.’

    The sapphires that shine in the letter Beit all emanate from one sapphire Keter that is the dagesh within the letter. All emanation therefore partakes of the brilliance of this initial emanation. It is the recognition of the “glory of God” that illuminates these emanations or Sephiros that follow. Therefore it is “wisdom that builds the house” meaning for the enlightened ones that their inspiration proceeds from the Holy Lamp.

    The three patriarchs received the initial inspiration that verifies and completes Shekinah. It is their revelations upon which Israel is built. Yachin and Boaz, the light and dark pillars and their synthesis in the middle pillar refer also to the three patriarchs. Their influence is the connection with Shekinah whose connection is symbolized by the three hooks, the Vav’s.

    Hei, Hei, take from the Middle Pillar called the middle bar called bars after its name. This is what is said: (Shemos 26: 27) and five bars for the boards of the other side of the tabernacle …. .

    Section 13 A in both Aramaic and an English Translation

    דההיא נקודה דאיהי י', מבריח ודאי, מן הקצה דא ה' עלאה, אל הקצה דא ה' תתאה, קשורא דתלת עמודים דאינון ווי העמודים, דא ח"י עלמין, דכך אינון סלקין תלת ו'ו'ו' לחושבן ח"י, דאיהו צדיק יסוד עולם, ה"ה כד נטלין מעמודא דאמצעיתא דאתקרי הבריח התיכון, אתקריאו אינון בריחים על שמיה, הדא הוא דכתיב וחמשה בריחים לקרשי צלע המשכן וכו': ותקונא דמשכנא הוה ציורא דעובדא דבראשית, וגנתא דעדן, ובאלין ציורין דנקודין, ורקימו דגוונין, דתמן המשכילים יזהירו, וכלא בראשית, ב' ראשית, בה והמשכילים יזהירו, כזהר דא אלקי"ם, והוא הכסא לחושבנא: אדהכי הא סבא אתחזר כמלקדמין, ואמר בוצינא קדישא, חזור בך, עאלת לגנתא ואתבהילת לנפקא מתמן, ומתמן עאלת למשכנא דאיהו ציור דעובדא דבראשית, ונפקת מתמן, אית לך לאחזרא תמן, דהא כמה חיילין נטרין לך מעמא קדישא, למשמע מאן ציורין דתמן, דאינון כגוונא דדיורין דשכינתא, דאתמר בהון ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, דודאי משכנא ומנרתא ומקדשא ומדבחא ופתורא, כולהו איהו דיוקנא דדיורין דשכינתא לעילא ותתא: מיד פתח רבי שמעון ואמר ויעשו כל חכם לב בעושי המלאכה וגומר, מאי כל חכם לב, ההוא דאיהו חכם בחכמה, ובל"ב נתיבות דילה, דאינון כלילן בשית יומי דבראשית, והיינו שש משזר, דאינון שית יומי דבראשית כלילן מעשר אמירן ול"ב שבילין, דאינון ל"ב זמנין אלקי"ם בעובדא דבראשית: והמשכילים, בהון אשתמודעין אתוון, דאתמר בהון יודע היה בצלאל לצרף אותיות שבהם נבראו שמים וארץ, ואינון כ"ח אתוון, וארבע סרי אחרנין גניזין בהון, ואלין אינון כ"ח אתוון, בראשית ברא אלקי"ם את השמים ואת הארץ, ועלייהו אתמר כח מעשיו הגיד לעמו, ובגלותא אסתלק האי כ"ח מנייהו, ואתמר בהון וילכו בלא כח לפני רודף, ובגין דא אמרין בקדיש ועתה יגדל נא כח ה', לקבל כ"ח אתוון אחרנין, דאית באלין שבע תיבין, דאינון יהא שמיה רבא מברך לעלם לעלמי עלמיא, ודא איהו העונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחו, י"ד אחרנין אינון יקו"ק אלקינ"ו יקו"ק, וסימן אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר, ובאלין י"ד אתוון אומאה, הדא הוא דכתיב (שמות י"ז) כי י"ד על כס י"ה: קם סבא ואמר, בוצינא קדישא, בודאי אלין ארבע סרי דפורים אינון, בארבעה עשר בו ובחמשה עשר בו, דא י"ד י"ה, אבל סימנין דכ"ח אינון אור ארבעה עשר י"ד קדמאין דכ"ח, י"ד תניינין אינון בראשון בארבעה עשר יום וכו', ואינון י"ד פרקין די"ד ימינא, וי"ד שמאלא, וי"ד פרקין דגופא, ואינון תלת פרקין דדרועא ימינא, ותלת דדרועא שמאלא, ותלת דשוקא ימינא, ותלת דשוקא שמאלא, ותרין דגופא, ורזא דמלה ושלשה פונים ימה, ושלשה פונים נגבה וכו', וכלא דא כגוונא דדא, תקונא דגופא כתקונא דמשכנא, הא תלת זמנין ארבעה סרי, פורים בארבעה עשר בו, פסח אור לארבעה עשר, תליתאה בראשון בארבעה עשר יום, וסלקין למ"ב יומין, ודא איהו ויעשו כל חכם לב וכו': ועשו ארון דא שבת, דמשכנא איהו שש משזר, כליל שית יומין דבראשית, דאינון תרין דרועין חסד וגבורה, וגוף עמודא דאמצעיתא, ותרין שוקין תרין נביאי קשוט, וצדיק אות ברית בינייהו, משכנא שכינתא תתאה כלילא מכלהו תקונין דגופא, צלע המשכן דא מטטרו"ן. שפחה דמטרוניתא עלה:

    13a) The Yud that extends from the higher to the lower hei is the pole that attaches from above to below in the Mishkan. The Middle Pillar refers to the supports that are the Hei’s over, which the coverings drape. The five bars are an extension of this support on the side of the Mishkan. Our highest thoughts reside against the backdrop of our lower thoughts. When visualizing the temple we give special attention within to this inner construction.

    The outer therefore reflects the inner construct of consciousness in terms of how thoughts are arranged in layers. We do not find out about these layers unless we discover them like taking the coverings off the temple reveal the framework within. It is this framework that is made up of holiness, thoughts of praise, certainty and ultimately the core which is ‘the way things work.’

      The Holy Lamp is the explanation for all. It is what gives these symbols their raison d’être. While these holy structures always exist it is up to the Holy Lamp to illuminate their purpose and mode of being. This Holy Lamp is none other than that light within that makes connection with Shekinah possible.

    Rabbi Shimon speaks of making those that are wise of heart and wise in wisdom. It is those attributes that come from the truth of what is self evident i.e. the heart and those that infer from what has come to be… wisdom which remembers and makes its assumptions based upon subsequent reflections.

    They comprise the six days of Bereishis, Made up of ten sayings and thirty two paths, these are the thirty two times ELKY" M appears in the work of creation.   The thirty-two paths are the associations with ELH” M within the first part of Bereishis and its six days and ten sayings. Specifically there cannot be Creation without ELKY" M which in this case refers absolutely to ‘the way things work.’ It is the operative power of Creation. Each pathway therefore refers to a realization of holiness or the innate creative principle, which reveals itself through its linked associations.

    Creation brings forth the world into being through the power of the letters that create heaven and earth. Bezalel did not merely build the Mishkan but also as well brought a world into being or rather shifted that world from the dimension of the status quo into the dimension of holiness.

    At first glance it would appear the world was brought into being at Bereishis, however, the power of Creation is everywhere present so that in the case of Bezalel his power was to rearrange the world into the world of holiness in essence going back to the beginning in terms of concept to awaken that holiness which is to be the temple. It is important to note that this power is always present when we invoke with the right attention that initial phrase of creation.

    The power that Israel had removed from them is the power to distinguish the holiness of ‘the way things work.’ It is this veil that the exile has imposed upon them via a simple lack of attention that Kabbalah in its highest purpose seeks to reinstate. The prayers all have this intention whether or not those who pray are conscious of this underlying message. The hand that is upon the throne of YKV” K is attention.

    The construct of the body is as the construct of the temple. What we make within via our thoughts and the attention we focus upon determines the holiness of the body and of the temple that is meant to be the body. The direction here is to recognize this temple within.

    The cabinet of cedar wood is the Sabbath or the place of stasis within. These six days are Zeir Anpin pointing to the inner organization of Consciousness.

    You will find one inside the other meaning that the lower Shekinah-the body is built out of the construct of the temple-Metatron. It is the intellectual purity, which transforms the purity of the body. This body is in effect the substance of the outcome of thought. The essence of the heavens is after all the distilled thought made holy by its higher attachments   Shabbat is home to Shekinah on high. There Torah of the enlightened the understanding heart

    On Shabbat the extra soul has freedom from the dominion of The lords of Hell who do not rule on Shabbat.

    Section 13 B in both Aramaic and an English Translation

    אתמר, עצם מעצמי, עצם השמים לטהר, ארון ודאי דא ל"ב, נור דליק, כליל ל"ב נתיבות, ואיהו שבת, וביה שכינתא עלאה, דאיהי תורת חכם, ובה לב מבין, ואיהו נשמה יתירה דשבת, ואיהו חירו דשבת, דבגינה לא שלטין מארי דגיהנם על עלמא, ומאי ניהו גיהנם בגופא, דא כבד, ואיהו מזבח הנחשת, לאעברא ליה מעלמא, וכבד ביה מרה גיהנם דאוקיד ביה: כפרת הלב דא פרישו דסכת שלום, דאתמר בה הפורס סוכת שלום, מנרתא דא רישא, ושבעה נרותיה עליה, אינון תרין אודנין, ותרין עיינין, ותרין נוקבי חוטמא, ופומא, ומנרתא לימינא, ואתמר בה הרוצה להחכים ידרים, בגין דתמן מוחא ברישא, וחכמה (ברישא) (נ"א במוחא) שריא, וביה נהיר מנרתא, בגין דאיהו משחא, דאתמר ביה כשמן הטוב על הראש, כנפי ריאה, עלייהו אתמר והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה, סוככים בכנפיהם על הכפרת, דא כפרת הלב: פתורא דא לבא, ואתמר ביה שלחן בצפון, ודא שכינתא תתאה, איהי מנרתא כד נטלא מימינא, ושריא עלה חכמה, ואתמר בה הרוצה להחכים ידרים, וכד נטלא משמאלא דאיהי גבורה, אתקריאת פתורא, ואתמר בה הרוצה להעשיר יצפין, ושריא עלה בינה, דאתמר בה ברכת ה' היא תעשיר, וכד נטלא מגופא דאיהו עמודא דאמצעיתא, אתקריאת משכנא כליל מתרוייהו: כיור וכנו אינון תרין כוליין, ובהון שריין תרין סמכי קשוט, מוחא, עליה אתמר ופני אריה אל הימין, ותמן מנרתא דליק, לבא ופני שור מהשמאל, ותמן פתורא מתתקנא, בגין דלבא איהו לשמאלא, גופא עליה אתמר ופני נשר, ותמן משכנא מתתקנא, ושכינתא איהי דמות אחד לארבעתן, ואיהי ד' דאחד, ואיהי ד' אנפין דכל חיה: בגין דבה ארבע אתוון נהירין דאינון יקו"ק, ואיהי דמות אדם, דאיהו יו"ד ק"א וא"ו ק"א, ועשר אתוון אלין אינון שעור קומה דגופא דא, דאיהו משכנא, ועלייהו (נ"א ועליה) אתמר עשר אמות ארך הקרש, ואמלא אותו רוח אלקי"ם, בחכמה בתבונה ובדעת ובכל מלאכה, בחכמה דא י', בתבונה דא ה', ובדעת דא ו', ובכל מלאכה דא ה': דבר אחר, והמשכילים, אלין ארבע יסודין דגופא, יזהירו בהון ארבע חיוון, דאינון מזל אריה, מזל שור, מזל נשר, מזל אדם, דפרצופא דבר נש אשתמודעת בהון באנפוי דבר נש, ודא איהו הכרת פניהם ענתה בם, כזהר דא נשמתא, ומצדיקי הרבים באברין דגופא, יהון נהרין מזלייהו ככוכבים לעולם ועד: דבר אחר, והמשכילים אלין ארבע סטרי עלמא, יזהירו אלין ארבע מלאכיא, דאינון מיכא"ל גבריא"ל (רפא"ל) נוריא"ל, כזהר דא כורסיא יקרא: דבר אחר והמשכילים אלין שפוון, דאתמר בהון ושפתותינו שבח, ובהון אחה"ע בומ"ף גיכ"ק דטלנ"ת זסשר"ץ, דמשמשין בפומא בכ"ב אתוון, ובהון חתוך דבורא דצלותא לשבחא למלכא, יזהירו אלין עיינין, דאתמר בהון ועינינו מאירות כשמש וכירח, שבע גלדי עינא אינון, דנהרין בהון שבעה ככבי לכת, ושמשא וסיהרא, דאתמר בהון ועינינו מאירות כשמש וכירח, הא תשעה, כגוונא דתשע נקודין דאורייתא, והא חמה ולבנה בכלל שבעה כוכביא אינון איך חשיב לון תוספת על שבע, אלא חמה איהי נוקבא לגבי שמשא, לבנה נוקבא לגבי ירח, ושמש וירח אינון נהרין לשבעה ככבי לכת, דאינון כשבע גלדי עינא, ושמשא וסיהרא הא תשעה, בת עין עשירית לון, כלה דכלילא מכלהו, כזהר הרקיע,:

    13b) So therefore we turn to the holiness of the heart out of which the thirty two paths emanate in this realm of holiness where the Sabbath or stasis is formed. Here is the higher Shekinah the higher connecting link above or that which is self evident to the wise.

    This field of stasis elicits the extra soul called the realized reflection of above that is mirrored elsewhere and is readily apparent within the heart.

    The copper alter removes the impurities just as the liver removes them from the body and by extension too there is the operation of the concept of transformation taking a lower thought and transforming it above.

    The ark cover represents the extension of the field of stasis called the Sabbath acting as a sukkah when we contemplate the holiness within.

    The Menorah is a symbol of the awakening of the light within and the oil is that inspiration that is fueled by the holiness above. What we take in (eyes, ears, nose and mouth) gives meaning to our thoughts raising them above.

    This is wisdom. Now all of this information is processed in the brain in specific locations known or felt by the wise which in turn cause the Menorah to light bringing about the awareness of higher consciousness.

      All the places in the body where we find a nexus of nerves could be said to be a places where information is being sent from one nerve end to another. This information travels via electrical and chemical impulses known as thoughts both conscious and unconscious.

      What happens is that there are layers of thought that cascade throughout the body continuously. For example the breath from the lungs serves the purpose of providing transport of oxygen, aerating the blood supply and flooding the brain with oxygen as well. This is what is meant by ‘the wings that spread upwards shielding the ark cover.’ The ark cover is the processing center for the thoughts that emanate throughout the body.

    The table-the heart-the lower Shekinah produce the intended focus that is to take form within the corporeal transformation that is the world of experience.

      Now this place within the heart is a mystical location within and is the connecting link between the above and the below. This suggests that while we may reach up for higher thoughts we may also determine their efficacy by going South or investigating their effects to surmise the deeper meanings of their higher purpose.

    When Shekinah (the connecting force within attaching itself to holiness above and below) takes from the left, meaning from the discernment of judgment then “She” is called a Table. The Table is where the transformation takes place removing the dross of thought and refining it into its higher essences.   When She goes northward to wealth this is referring to the abundance of good, of expectation, and a reuniting with the highest source that is both emanation and the reflecting arc that powers the entire sequence of influence above and below.

    Consider that Shekinah is a presence that is resident within the body and it becomes activated according to specific energies concentrated there. When Shekinah becomes activated in such a way she “takes from the body” and becomes the Middle Pillar. This is the central activating force making the connecting link( s) above and below.

    There is present within the body from head to toe, throughout the organs and especially in the brain a unifying force that ties it all together. This unifying force is composed of thoughts their likeness of which may be found in the counterparts of the organs of the body representing those pathways of refinement that naturally occur. This unifying force is Shekinah called the animating force of the universe.

    Shekinah is the likeness of man in that she is in effect the template of man. Imagine a network of lights in the shape of a man and then superimpose the soul upon this template and color it in with life experiences… this is the Tabernacle which is man.

      Man is indeed imbued with the ‘way that things work.’ It is the unifying template of Shekinah that he is superimposed upon. Therefore man is able to see through the eyes of the Creator with knowledge and insight and all manner of craftsmanship meaning that the finished product appears (the letter Heh) as the mind’s eye sharing the Creators viewpoint envisions it.

      The choices we make are reflected in the countenance of the person. It is as though the light will not go where there is confusion or doubt or where we haven’t done the right thing. That template of Shekinah becomes fully realized through the Mazal of the face meaning the right choices we have made in doing essentially the right thing.

      This Mazal is of another level of influence happening above all else. It might be compared to dew drops or heavenly vapors that are attracted by Shekinah.   The radiance of the body is Shekinah that emanates from within.

      This radiance comes from all four sides flowing from the centers of brilliance that are the temporalities of the four angels. What this tells us is that these centers are indeed a part of Shekinah that exists as a nexus within. In a sense this nexus is a body within a body the one becoming the throne of the other.

      The wise meaning the speech that is expressed by the inspirations received from the recognition of this body within the body have the purpose of defining or praising the King which is the hierarchy of brilliance that the source of these emanations.

      The eyes are the perceptions of holiness that now with our inner vision activated we come to see the holiness throughout. This holiness comes to be understood then as the unity of all things in the universe comparing the planets, sun and moon to the levels of perception that are now accessible. The letters and vowel points are the signposts that reflect that inner holiness and show the interconnection that is Torah, which is the template of Creation.

      This description of the planets, sun and moon and their relationships male and female refer to the relationship between the inner radiance of Shekinah and the physical body. This specific relationship is one of awareness or perception meaning that our thoughts must turn within to experience the nodal points of contact and through this contact we are then made increasingly aware of both the complexity of unity and its simplicity in that the entire universe is one.

      (Daniel 12: 3) like the radiance of the firmament… The looking glass that shines In mans face the eyes ears and nose and mouth Conductors of his body and limbs